ביקורת ספרותית על שירים - מהדורה דו-לשונית מאת טאהא מוחמד עלי
ספר מעולה

---

לפני כמה חודשים נפטר מוחמד עלי, המתאגרף שהיה גם לסמל המאבק של השחורים בארה"ב לשיוויון. בערך באותו זמן התוודעתי למוחמד עלי אחר, טהא מוחמד עלי - משורר פלסטיני יליד ספוריה (היום ציפורי), שנפטר לפני כמה שנים. בשיריו מצאתי קול צלול הנטוע עמוק בתוך החיים הממשיים על האדמה הזו, ואינו נכנע לקלישאות. עלי מבטא את חוויית ה"צומוד" הפלסטיני באופן האמתי ביותר בעיני - הקשר הטבעי, האישי, לאדמה, לבית, לנופי הילדות. על אף החוויה האישית הקשה שעבר - הוא נאלץ לגלות מכפרו בעקבות המלחמה ב-1948 ולעבור לגור בנצרת השכנה, כשלנגד עיניו אדמתו עליה חי - הוא מצליח להימנע משקיעה לתוך תהומות השנאה והרצון בנקמה (דווקא שירו המפורסם בעניין זה, "נקמה", לא כלול בספר).

בשל שירתו האירונית לעתים, החסרה מסר פוליטי ישיר (כמו בשירה של דרוויש), עלי לא זכה במעמד של משורר לאומי בקרב הפלסטינים, אולם דווקא שירתו הא-פוליטית לכאורה מצליחה להעביר גם מסר פוליטי. הוא מצליח להמחיש שבסופו של דבר מאחורי הפוליטי, מאחורי הקולקטיב והסמלים הלאומיים, מסתתרים אנשים פשוטים, עם אהבות, קנאות, שנאות ומעשי טפשות.

כך הוא כותב על האדמה, שבשם ה"קדושה" שלה אנשים רבים מוכנים להרוג (מתוך "ענבר"):

"...בוגדנית היא האדמה
האדמה לא תשמור אמונים
האדמה זונה היא
משדלת את השנים
מנהלת בר ריקודים
עבור המלחים
צוחקת בכל הלשונות
ומלעיטה את מותניה לכל המזדמן.
.....
ואני, אלמלא קווצת שערך
הערמונית כעין צוף החרובים
הענוגה כניחוח משי...

אני, אלמלא הקמפור
אלמלא הריחן והענבר
אותה לא הייתי מזהה
או אוהב
ואליה ללא הייתי מתקרב.

צמתך היא
הסיבה היחידה
שקושרת אותי בחבל תליה אל הזונה הזו."

הספר, שאזל לצערי מהחנויות, כולל לצד התרגום העברי את המקור בערבית (מצויין למי שמעוניין לתרגל קריאת ערבית). ולמי שלא קרא עדיין את השיר "נקמה", כאן תוכלו לשמוע אותו מפי המשורר עצמו (עם תרגום לאנגלית):

https://www.youtube.com/watch?v=K4fpjDUl1vk

» ביקורות נוספות של Huck
» ביקורות נוספות על שירים - מהדורה דו-לשונית