ביקורת ספרותית על אהבה מכוערת מאת קולין הובר
ספר מעולה

---

למען האמת, אני לא חושבת שמישהו יקרא את הביקורת שלי. במיוחד אחרי שלא הייתי כאן כל כך הרבה זמן. למרות שאתם צריכים לדעת, שזה שאני שוב כאן מעיד על סימן שאינכם יכולים לתאר לכם כמה הוא משמח.
שמעתי פעם מישהי שקראה לתופעה הזאת "תקופת יובש" וכשמה כן היא. התקופה הכי יבשה וקודרת שלי בעולם הקריאה עד כה.
עד שקראתי את הספר הזה.
אם להיות כנה, כשראיתי את הספר הזה על המדף בספרייה גלגלתי עיניים במחשבה שזה רק עוד ספר אחד מיני רבים. ז'אנר שחוק שעבר עליו הקלח ולא יכול להמציא את עצמו שוב מחדש יותר לעולם. הכריכה לא עשתה לי את וגם לא השם. ואפילו לא התקציר שמאחורה לא גרם לי לחשוב על "וואו" קטן בלב.
אבל לקחתי אותו. וזה היה הספר שסיים את תקופת היובש הזאת. אם לפני זה לקח לי לסיים ספר במשך חודש (!) הרי שאת הספר הזה סיימתי ביום אחד. זה היה מסוג הספרים שגרמו לי לרצות לחזור הביתה רק בשביל לקרוא אותם. שוב, אני לא יודעת למה.
העלילה היא פשוטה מאוד. לא מסובכת מדי ולא חכמה מדי. הקונספט הוא אותו קונספט. שני אנשים, עם שני סיפורי עבר שנלחמים באהבה שנראית חסרת סיכויי.
אז מה הוא בכל זאת שונה מספרים אחרים? היה בו רגש. זאת המילה. רגש.
הספר הזה גרם לי לבכות, לקוות, לחייך, להאמין. יש בו כמה משפטים מאוד חכמים ודמויות שפשוט אי אפשר שלא להתאהב בהם.
ואולי הרגשתי את כל זה בגלל שזה התאים לתקופה שאני עוברת...
אבל אם אתם מחפשים ספר קליל, סוחף, ומרגש, תיקראו אותו. אל תירתעו מחוסר המקוריות של החיצוניות. יש לו הרבה מה להציע.

» ביקורות נוספות של Secret Angel
» ביקורות נוספות על אהבה מכוערת