ביקורת ספרותית על אהבה מכוערת מאת קולין הובר
ספר בסדר

---

או שלא הבנתי או שהשם של הספר לא ממש מתאים לסיפור.
אם היו שואלים אותי מתאים יותר השם "אהבה כואבת" או "אהבה זה כואב".

טייט, בת 23, לומדת לתואר שני בסיעוד ועובדת כאחות בחדר מיון.
טייט פוגשת את מיילס, השכן שלה (מסתבר), כשהוא שיכור ושבור.
מסתבר שהוא בדרך כלל לא שותה או משתכר אבל שבור הוא שבור.
שבור וכואב.
נדיר למצוא גבר בוכה ואילו בספר הזה מיילס בוכה לפחות פעמיים.

אז, טייט נדלקה על מיילס ומיילס על טייט וזה בול מתאים להם כי היא והוא מאוד עסוקים ואין להם זמן או רצון למערכת יחסים רצינית.
אז הם שמו חוקים וגבולות מאוד ברורים לקשר בינהם והוא, הקשר, לפרקים, קורא תיגר על הגבולות והחוקים.

בסיפור אנחנו וקוראים פרק אחד על טייס ומיילס בהווה ואחריו פרק על האהבה הראשונה של מיילס, לפני שש שנים.
לא צריך להיות גאון לנחש שמאותה אהבת נעורים ראשונה ואפית באו הגבולות והחוקים והשבר והכאב.
העריכה של אותם פרקים קצת לא מקובלת: שפה/נוסח קצת שונה, שורות ממורכזות, גודל פונט משתנה.
לא ברור אם העריכה המיוחד תרמה לסיפור. אולי.

אז הספר בסדר.
אולי ארוך מדי, למרות שהוא דיי קצר, הרגשתי שהובר קצת "סוחבת" את הקורא והעלילה יותר ממה שצריך, הולכת סחור וסחור בלי להגיע לעצם העיניין - מהו השבר ומקור הכאב ואיך נתגבר להגיע לסוף הטוב.
וכמובן יש את הביקורת על שם הספר, זה לא התרגום אלא כך במקור.

רומן נחמד, לא יותר.

» ביקורות נוספות של michalro
» ביקורות נוספות על אהבה מכוערת