הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 במאי, 2016
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
בהתחלה, כששמעתי את זה, חשבתי: מסע לפולין? וואו, אני חייב לבוא!
וכששאלו אותי למה, אמרתי (או יותר נכון, כתבתי) את הדבר הבא:
"שמי הוא 'זה שאין לנקוב בשמו' (זה שם בדוי, כמובן. במכתב הצגתי את שמי האמיתי). חשוב לי מאוד לצאת למסע לפולין, מפני שקודם כל אני חושב שכל יהודי או אזרח ישראלי צריך להכיר את השואה ואת מה שקרה בה יותר מקרוב, ולא לשכוח בחיים את מה שקרה שם, את כל הזוועות שהתחוללו שם ואת מה שכל נפגעי השואה (ולא רק היהודים) חוו בה, ואולי גם בעקבות המסע הזה אנשים יבינו ויזדהו יותר עם חייהם של ניצולי השואה – גם הטראומות שחלקם סוחבים מדי יום, וגם את המצב הכלכלי הלא טוב שלהם. בנוסף, המסע הזה ילמד אותנו להיות אנשים טובים יותר, שמבינים שגזענות ושנאה מכל סוג שהיא היא לא הדרך הנכונה לפתירת בעיות.
סיבה נוספת היא שלא מזמן גיליתי שבנוסף לשורשיי הקרובים שהם בלארוסיים (גם מצד אימא וגם מצד אבא), גיליתי שיש לי גם שורשים פולניים רחוקים (סבא-רבה שלי מצד אימא נולד בוורשה, כל משפחתו נספתה בשואה בגטו וורשה, ורק הוא היה היחיד שניצל. הוא ברח לבלארוס השכנה, ושם התחתן, ושם סבי נולד). הגילוי המעניין והמסעיר הזה הוא בעצם סיבה נוספת ל'למה המסע לפולין כל כך חשוב לי': מסע שורשים. לאחר שבטיול הבר מצווה שלי, בגיל 13, נסענו אני ומשפחתי למסע שורשים בבלארוס, חשבתי שזה יהיה מאוד נחמד לסגור מעגל ולצאת למסע שורשים גם לפולין (רק שבעוד שהטיול בבלארוס היה בעיקר בשביל הכיף, במסע לפולין יהיה גם פן אחר בנוסף לפן החוויתי – פן רציני יותר, כואב, עצוב, מרגש, שבשיאו אבקר בגטו ורשה – הגטו שבו כל משפחתו של סבא-רבה שלי נספתה בו).
סיבה שלישית ואחרונה היא החוויה. לצד כל הכאבים והריגושים, אני בא גם בשביל ליהנות: זה יהיה כיף לצאת בפעם הראשונה עם כל השכבה ל"טיול" של שבוע שלם, ועוד במטוס. ובנוסף, אני אבוא כדי לראות נופים יפים וטבע פולני (אני מאוד מתעניין בגיאוגרפיה וטבע).
לסיכום, זה מסע חד פעמי שאסור לי בשום אופן לפספס.
אני חושב שמגיע לי לצאת למסע לפולין, מפני שהתנהגותי תקינה ובהחלט עומדת בסטנדרטים. בנוסף, אני תלמיד טוב שהלימודים מאוד חשובים לו, וגם השנה אני משתתף בפרויקט מורים חולמים – חיי המשפחה בגטו.
אמנם יש את העניין הכספי שהוא די בעייתי, אבל אני בטוח שנסתדר ונבקש הנחה והכל יהיה בסדר. בעזרת השם."
מיד לאחר ששלחתי את המכתב למחנכת, היא אמרה לי שהוא היה מאוד מרגש, ואני בהחלט ראוי לנסוע לפולין.
היא אמנם הזהירה אותי שהמסע לא יהיה קל (גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיסית. מבחינה נפשית, בגלל כל הזוועות והסיפורים. ומבחינה פיסית, בגלל שרוב המסע יהיה באוטובוסים, ואנחנו ניסע המון שעות).
אמרתי, די בביטול, למרות שלא אמרתי זאת באופן מפורש: "כן, כן, אני יודע. ולמרות זאת, אני איש חזק, גם מבחינה פיסית וגם מבחינה נפשית. אני מסוגל".
היום, במסגרת יום השואה, לקחו אותנו לראות את הסרט 'שתיקת הארכיונים' - סרט שחלקו מצולם בשחור לבן (שאת החלק הזה, צילמו צלמים נאצים בגטו ורשה), וחלקו בציבעוני (שהוא מתרחש כאן בישראל, כשמראיינים כל מני ניצולים שחיו באותו זמן בגטו ועשויים אף להכיר את חלק מהאנשים שצולמו ותועדו).
הסרט היה מאוד קשה. גם מהבחינה הנפשית (בכך שהראו גופות רזות ושלדיות של אנשים, ובעיקר ילדים, בכך שהראו גם עירום, ובכללי בגלל הפער המעמדי הקיצוני בין היהודים העשירים לעניים, כשהעניים חיטטו בזבל והיו מוכנים לאכול כל דבר, והכי נורא זה שתיעדו את זה, וגם השחור-לבן די דיכא אותי). אבל גם מהבחינה הפיסית (הסרט אמנם נמשך שעה, אבל בגלל שהסרט היה כל כך מדכא, הזמן עבר לאט מאוד וזה נהיה נדמה לפחות כמו שעתיים. מה גם שבעקבות הסרט הייתה שיחה, ותלמידים, וביניהם גם אני, שאלו שאלות והזמן התארך והתארך, ואם מוסיפים את טקס יום הזיכרון אז בכלל - קיצר, יום רע מאוד לאחוריים שלי, שהיו על הכיסא כל כך הרבה זמן וזה כל כך כאב לי).
ומה שאני מנסה לומר, זה עכשיו התחילו לצוץ לי ספקות לגבי המסע. אמנם הרצון הזה לנסוע לפולין ולחוות את החוויה הוא גדול מאוד, אבל עדיין - אולי אני לא כזה חזק נפשית ופיסית כמו שאני חושב. אולי, במשך השבוע וקצת שנהיה בפולין, וכמעט כל הזמן נשמע רק על גופות של אנשים וזוועה וכל זה, ונהיה הרבה באוטובוס והכל בגוף יהיה תפוס, וזה די יישבור אותי?
אומרים ש'סימניה' היא מקום טוב לשיתוף הגיגים ומחשבות, במיוחד אם אותם אנשים שיקראו את מה שכתבתי היו כבר פעם אחת או יותר במסע כזה והם כבר התנסו בכך, ואולי יש להם תשובה לענות לי. חבר'ה, אני אשמח מאוד אם תעזרו לי.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
סופיה היקרה,
תודה רבה על תגובתך, שהוסיפה לשאר התגובות פה. אצא, ברור שאצא. |
|
|
סופיה
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב היקר
אני עוקבת אחר ביקורותיך כבר זמן מה, ורק עכשיו יש לי הידע המספיק לענות לך. צא. צא למסע לפולין. אם לא עכשיו, אז אחר כך. בעוד שנה. בעוד עשר שנים. זה לא משנה. צא. אתה חייב. יצאתי למסע השנה, והוא היה מאוזן היטב. הימים הקשים יותר באו יחד עם יציאה לקניון או זמן חופשי, שגרמו לכל העסק הכבד להיות קליל יותר. (אני חושבת שביטלו חלק מהיציאות בגלל בעיות ביטחוניות שהתעוררו לאחרונה ברחבי אירופה, אבל זה לא אומר שתראה מוות 24\7.) אני לא אדם חזק נפשית. אבל מעולם לא הייתה לי השאלה אם לצאת או לא לצאת. זאת הזדמנות, זשל"ב היקר. זאת ההיסטוריה שלך. אלה השורשים שלך. זה העם שלך, ריבונו של עולם. זה לא משנה אם זה קשה. תהיה אחת מהדמויות בספרים שאתה קורא. תתעלה על הקושי. זה שווה את זה. |
|
|
נעמי
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
תודה, אם אצא אספר לך
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
תודה, בכל מקרה על התגובה, נעמי. אם תצאי למסע, אני מאחל שתיקחי ממנו הרבה.
|
|
|
נעמי
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
לא יודעת מה להמליץ לך, אישית דחיתי את המסע לגילאים מאוחרים יותר,
ומאד הייתי רוצה לצאת בשלב זה של חיי, בפירוש לא עם כל קבוצה שהיא אלא עם אנשים ומדריכים בעלי השקפות קרובות לשלי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
תודה, עמיר. ידעתי שתרצה שאצא למסע.
|
|
|
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
מה שכתבו כל אלה שכתבו בעד היציאה למסע.
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו תודה
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
לי יניני, רק חיזקת עוד יותר את מה שאמרו אחרים. תודה לך...
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אחינית שלי נסעה לפני שנתיים... נכון היה לה קשה והיא בכתה כמו כולם.... אבל שהיא חזרה
וטאלתי אותה נו... ובמבט נוקב היא אמרה לי: לי, רק אחרי שהייתי שם הבנתי. זה היה השיעור הכי טוב שלי. ראיתי הבנתי ... אבל אני לא כ"כ שהבנתי בעצם...
זשלב אתה כותב נהדר. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
טוב, שיכנעתם אותי. תודה לכולכם על התמיכה ועל התשובות. אני אסע, וכמובן שגם אספר חוויות ורשמים שלקחתי איתי מהמסע!
רויטל ק. - לא אמרתי שאני רוצה לנסוע למסע לפולין בגלל זה. לפחות לא רק בגלל זה. הנופים וכל הכיף והחבר'ה זה חלק מהמסע. כמובן שהעיקר זה המסע בעקבות השואה, שמאוד מאוד מעניין אותי להכיר מקרוב. כשאהיה שם, אגיד לך מה אני חושב על הנופים. חני - אני לא באמת יודע אם עדיף בצבא או בבית הספר. אולי באמת בגיל של צבא, זה גיל בוגר יותר ומוכן יותר פיסית ונפשית למסע. אבל אני חושב שגם בני הנוער מסוגלים - סך הכל, צבא ו-י"ב זה לא באמת כזה הבדל גדול. מחשבות - מעניין. לא ידעתי שיש לך שורשים פולניים... |
|
|
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ז"שי, אין ספק שיש הבדל בבשלות ויכולת "עיבוד הנתונים" לטובת גילאים מבוגרים יותר. אולם, אני חושבת שבמסע כזה
יש ערך מוסף ויכולת העצמה החל מגילאי 17. לפי מיטב ידיעתי, מעטים הם האנשים (בכללם נערים) שתוכן של מסע שכזה קשה להם מדיי. לעומת זאת הידע, ההבנה, התובנה במיוחד לאדם חושב שכמוך - הערך המוסף האישי רבים. (כמו שאתה בוודאי יודע - כמה חודשים לפני היציאה מתחיל תהליך הכנה, תוך כדי ועד עוד כחודשיים לאחריו מתקיים תהליך עיבוד. הכול מובנה).
להגיד שאפשר להבחין בתמורה איכותית מסוימת שחלה בנערים שחוזרים מהמסע - נשמע כמו קלישאה - אבל, יש בזה הרבה נכון. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אל תיסע.
בעיני, אם המסע לפולין כולל מטרה מוצהרת של כיף, חבר'ה ונופים - המטרה שלו מתפספסת. לא אומרת שכשהיינו בפולין רק בכינו כל הזמן, אבל אלו בפירוש לא היו המטרות. אישית, כשראיתי נוף בפולין לא הצלחתי להתפעל ממנו. חשבתי לאן היה אפשר לברוח בהרים האלו. איפה היה אפשר להתחבא ביער הזה. כמה שלג יש כאן בחורף. איך אפשר לגור בכפר הפסטורלי הזה, ולראות כל יום מול העיניים מחנה השמדה. יותר ויותר חושבת שהמסע הזה, של בני נוער לא צריך להיות. מי שזה באמת מספיק חשוב לו - ימצא את הדרך לעשות את זה בעצמו, בלי החבר'ה. אולי בגיל מבוגר יותר. |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
הגדולה שלי תצא שנה הבאה . מבחינתה אין שאלה.זה חשוב לה והיא לא מוכנה לוותר
למרות ששוחחנו עם הורים רבים שטוענים שמוקדם מדי רגשית לשלוח את הילדים.
זשי היה דיון של כמה הורים וחשבנו שאולי המסע לפולין צריך להיות במסגרת הצבא ולא בית ספר.והמימון גם של הצבא.מה אתה אומר? |
|
|
בלו-בלו
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
הגדולה שלי נסעה לפולין שנה שעברה. קצת דאגנו בגלל הדברים שציינת.
אני מצטטת אותה "נכון קשה אבל יוצאים מחוזקים עם ערכים מחוזקים. אוהב את הארץ שלנו יותר. לא ממש רואים זוועות זה מתוכנן כך שהשקט יצעק לך באוזניים... שהגודל של המחנות יגרום לך להבין את העוצמה של הכאב. זה יותר תחושה של מוות צועק" היא לא מתחרטת לרגע וטוענת שזה חובה לכל אזרח במדינת ישראל גם ללא שורשים פולניים או גרמנים מספיק שאתה יהודי. ואל תשכח זשלב שכל כיתה יא מוקדשת ללימודי שואה כך שיש הכנה נפשית. אל תוותר סע!
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
אני שולח את האמצעית שלי השנה למסע לפולין. כפולני הנשוי לפולניה (במוצא ההורי ולא העצמי) הרי סבלנו
מיוחד מתחביבם של הנאצים להמעיט את מספר היהודים. הבת תיסע עם דגל ומצלמה ותחזור עם חוויות (בפקודה) ותמונות. לה ברור למה היא נוסעת ולי גם. חשובה הנסיעה עם בני גילה, בגיל הזה ועם ליווי. רציתי לנסוע איתם גם, אבל יש מדיניות לעומתית שלא לקחת הורים.
|
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
לצערי לא הייתי במסע לפולין[אני לא מסוגלת כי קשה לי מאוד מאוד מהמראות האלה, כמובן שלכולם זה כך אבל לי זה יעשה סיוטים ולכן לא יצאתי] אבל כתבת נהדר ומאחלת לך בהצלחה ומסע מעמיק ושתחזור עם תובנות רבות ובעיקר -ספר לנו איך היה.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
זשל"בי, אני עצמי לא הייתי עומד בכך מבחינה נפשית, כך שרשמים ממסע כזה אין באפשרותי לתת לך. כל אשר אני יכול לעשות הוא לשבח אותך על כתיבתך הרגישה.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
