להכניס ראש בריא למיטה חולה. אולי לא יודעים את זה מראש, אבל כשכבר מנחשים ומתקדמים?
אמיר הוא מרצה לעניינים איטלקיים למיניהם באוניברסיטת תל-אביב. הוא מקבל בקשה לסייע לסטודנטית בעבודה שהיא צריכה להגיש, שתחום העיסוק שלו יכול לסייע לה. הם נדברים להיפגש בביתו והנה אודליה הגבעולית, היפה ובעלית עיני התכלת מגיעה.
מפה לשם העניינים מתחממים גם כשנודע לאמיר שאודליה נשואה. גירושים מהירים מותירים את אודליה פנויה לאמיר. אמיר מתוודע למשפחתה האניגמטית של אודליה, לשורשים האיטלקיים, לאב המסתובב מדי פעם בוונציה, לאם שמתה והוא מיהר לקחת אישה אחרת והשיא, האח אבשלום שהתאבד בדיוק כשאמיר התארח בביתם בצהלה.
אודליה עוברת לגור אצל אמיר ולאחר תקופה קצרה אמיר מעיף אותה מביתו בשל העדרויותיה. הם חוזרים לגור יחד, נישאים, ומה הפעם?
203 עמודים הכין לנו אלטרס כדי להתרשם מהסיפור המתעתע הזה, שאין בו כמעט רגע דל. אמנם גם אמיר עליו הוא מספר לנו גרוש אחרי נישואים קצרים, אבל משפחה מתעתעת כמו זו של אודליה אסקולי ואודליה עצמה, מכאלה צריך להתרחק כמו מאש.
הסיפור מסופר בגוף ראשון קודם של אמיר ובסוף ממש של אודליה. מתברר שיש יותר מאחד המתרחק מהמשפחה בכלל ומאודליה בפרט, וזה קורה בוונציה ובהפתעה.
אלטרס יותר לכתוב ולהגיש לנו סיפורים עסיסיים. נסו את זה והכינו מפית לנגב את העסיס מהפה, שלא תכתימו בגדים.