אני מרגישה שאני כל כך לא ראויה לכתוב ביקורת לספר כזה, מעולם לא פגשתי בספר כזה.
את הספר קיבלתי מתנה מגיסי לפני שנה אולי ותמיד הוא היה נראה לי כל כך משעמם שקראתי עמוד אחד וסגרתי כל פעם מחדש עד שהבלתי יאומן קרה ובשבוע האחרון לא היה לי מה לקרוא ברמה שקראתי את מה שכתוב מאחורי האריזה של הקורנפלקס לפני שפתחתי את הספר הזה ואחרי שכבר באמת לא נשאר לי מה לקרוא אמרתי בואי ננסה אולי זה יפתיע ואכן הופתעתי כמו שמעולם לא הופתעתי מספר תמיד הספרים היו כל כך צפויים בעיני עוד לפני שבכלל התחלתי את הספר והפעם פשוט הרגשתי שאני זאת פרוונה, צחקתי איתה בכיתי איתה התעצבנתי איתה כל פעם מחדש
פרוונה בעיני היא גיבורה. ילדה בת 11 עם מעוף יותר גדול משלי, ילדה שלא מוותרת לעצמה ולא מפילה את האחרים בדרך. היא תמיד יכלה לאמר אני לא רוצה קשה אני רק ילדה אבל היא בחיים לא ויתרה למרות שהיא הרגישה שלא מעריכים את זה שיש למשפחה שלה אוכל על השולחן אך ורק בזכותה.
המסע שהיא עשתה היה מלא באתגרים אבל בדרך היא פגשה אנשים שליוו אותה כל המסע, אני אישית התאהבתי באסיף ילד עם חוצפה ילד שכביכול מראה יש לי ביטחון אני רוצה לעצבן בכוונה כי כזה אני ילד מעצבן אבל בעצם זה ילד קטן ומפוחד שכל החיים שלו היו קשים והוא רק רצה פעם שידאגו לו והוא לא יצטרך לדאוג לעצמו. אני מאמינה שבלב שלו בפנים הוא מת על פרוונה כי בעצם בזכותה הוא חי ובזכותה יש לו עכשיו משפחה
לקראת סוף הספר ממש בדפים האחרונים קרה דבר איום ונורא שבגלל שהוא קרה בסוף הספר אפילו לא הספקתי לעכל את זה כי את הדפים האחרונים של הספר פשוט בלעתי בצימאון מפחיד , וכמובן הדבר שאני מדברת עליו הוא שלילה מתה והדרך שבה היא מתה תמיד היא האמינה שהאדמה תשמור עליה שהיא והאדמה מחוברות ובסוף זה לא עזר לה כל כך לא הספקתי להתאבל על לילה מספיק כמו שמגיע לה בגלל שהספר די נגמר כמה רגעים אחר כך אז לילה יהי זכרך ברוך.
שוב אני אומרת ומדגישה קטונתי מלבקר את הספר הזה זהו אחד מהספרים היותר מופלאים שקראתי בכל 17 שנות חיי איפושהו הרגשתי שזה היה גם המסע שלי!
דבורה אליס תודה לך מעומק הלב שחלקת עימנו את הדפים המופלאים הללו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
