רומן היסטורי רחב יריעה. שמספר על חייו של ארנאו ממשפחת אסטניול מהולדתו ועד זקנתו. תוך כדי תיאור סיפור של אירועים הדרמטיים שהתרחשו בברצלונה במאה ה13.
הספר מספר במיוחד את הקמת הכנסיה סנטה מריה דה לה מאר ,שנבנתה על ידי תושביה העניים של ברצלונה במשך כ 50 שנה.
הסופר מתאר ומפרט את התלאות והקשיים שעברו על ארנאו שהצטרך לבדו לפלס את דרכו תוך כדי אתגרים רבים ושונים והגיע למעמד מכובד בקהילה ובעל נכסים.
את חיי האנשים בתקופה הזו בברצלונה מתוארים בפירוט רב. הרגשתי כאילו הסופר הכניס את הקורא לעולמו של ארנאו ותושבי ברצלונה האיכרים, הנזירים בעלי המלאכה השונים וגם האצילים.
יש בספר תמונה היסטורית ריאלית לתקופה של בניית הקתדרלות והכנסיות התחזקות הדת והאינקוויזיציה, וההתמודדויות נגד המגפה השחורה . יש תיאורים מרגשים של סחיבת הסלעים לבניית הקתדרלה על ידי ארנאו וחבריו.
בספר מתוארים ימי המגפה השחורה שפגעה בתושבי ברצלונה. היהודים מואשמים שבגללם פגעה המגפה וכתוצאה לכך נרצחו יהודים רבים. אך ארנאו שהיה איש ישר לא פגע ולא האשים את היהודים , אלא להיפך עזר להם. בספר מתוארים האנשים שחייהם היו סבל וקשיי קיום. ההתמודדויות נגד העוני והמאבק בין המעמדות ,של האצילים והעשירים בחברה נגד העניים חסרי המזל.
היה מהנה מאד לקרוא את הספר ,מושלם. הספר כתוב היטב ולאחר תחקיר היסטורי .

הלוקיישן בית מלון בגראן ויה במדריד, כחלק מהתפקיד של לבדוק עבודות גמר של סטודנטים לתואר שני אני חיה בשיטת 8-8 8 ימים בספרד, 8 ימים בישראל בשנה וחצי האחרונות.

בערך אחרי ציון נכשל נוסף והבנה שהסטודנטים שלי לא יודעים מה הם עושים בקורס "אחריות תאגידית", המחשבה שלי נדדה לימים שהייתי סטודנטית בעצמי ועבדתי בתאגיד השידור הקטלוני בברצלונה. כמה התרגשתי להגיע אליה לראשונה ב2018, כמה אהבתי את רובע אל ברן שטיילתי עם אחי הקטן ואיך התאהבתי שם ביופי של בזילקת סנטה מריה דל מאר. באותה תקופה קראתי את הספר פעם ראשונה והתאהבתי בו מיד . עד כמה שמדריד ואנדלוסיה הם חחלק מחיי כיום, אהבה ראשונה לא שוכחים ומצאתי את עצמי במצע הלילה פותחת אפליקצייה וקוראת שוב את "הקתדרלה ליד הים".

הסיפור מתמקד בדמותו של ארנאאו, בנו של צמית שברח מהעיירה הכפרית לברצלונה בתקווה למצוא חיים טובים יותר. ארנאאו מתבגר לצד בנייתה של כנסיית סנטה מריה דל מאר, שהייתה אז פרויקט קהילתי משמעותי. הדמויות השונות שבסיפור משתלבות בצורה מדהימה בתיאורים ההיסטוריים והחברתיים של התקופה, והספר מצליח להאיר בצורה מרתקת את ההיבטים החברתיים, הכלכליים והדתיים של ימי הביניים.

אחת מנקודות החוזקה של הספר היא יכולתו של פלקונס לשלב בין סיפור עלילה דרמטי ואישי לבין אירועים היסטוריים רחבי יריעה. זה מאפשר לקוראים להיכנס לעולם מורכב ומסובך, אך גם להבין את האתגרים האישיים והאנושיים של הדמויות.

עם זאת, ישנם חלקים בספר שמרגישים איטיים יותר ומורכבים לעקוב אחריהם, במיוחד כשמדובר בפירוט יתר על אירועים היסטוריים. חלק מהקוראים עשויים להרגיש שהספר ארוך מדי או שלפעמים העלילה מתקדמת באיטיות יתרה.

בסך הכל, "הקתדרלה ליד הים" הוא ספר מרתק, שמציע מבט מעמיק ומלא חיים על ברצלונה של ימי הביניים. זהו רומן היסטורי שמתאים לחובבי התקופה ולקוראים שמחפשים סיפור עשיר ומלא ברגש שאפשר לבנות טיול בעקבותיו גם בימים אלה בברצלונה.

במאה ה-14 האיכרים נשלטו ע"י האדונים הפיאודלים ולא היו חוקים שיגנו עליהם.
זאת התמצית של הסיפור המתאר את קורותיו של ארנאו אסטניול,
צמית שנמלט מהאכזריות הפיאודלית ובונה בעשר אצבעותיו, תרתי משמע, חיים חדשים שאינם סוגים בשושנים.
ארנאו נרדף במהלך חייו, משפחתו מתפרקת והוא הופך לנווד עד היכרותו עם יהודים המצילים את חייו.

עם זאת, התלאות אינן מסתיימות וכל חייו הם מאבק ברשע, באי הצדק,
באפליה ובחוסר המוסר של עסקני דת מושחתים המשתמשים בדת כדי להפעיל כוח וסמכויות מרושעות.
אצלי זה היה הפוך. התחלתי עם הספר "יורשי הארץ" ואח"כ עם הספר הנ"ל.
מאחר ולא התחברתי לכתיבה ההיסטורית המשמימה של הסופר,
צפיתי גם הפעם בסדרה המשודרת בנטפליקס ועל כן הדירוג שלי הוא שלושה כוכבים.

ספר גרוע. לא כתוב טוב. זה לא ממש רומן הסטורי. זה לא ספר הרפתקאות מעניין. זה לא רומן על אנשים מעניינים שעשו דברים מעניינים. סתם. ספר אסונות. הסופר לא מסוגל לתאר איך ארנאו התעשר והפך לאחד העשירים ביותר. סתם - הוא התעשר. כל הרומנטיקה בספר עלובה וסתמית. מה שכן - אסונות ודברים רעים הוא אוהב. מאד. אולי הסופר הושפע ממשחקי הכס... אבל איפה הוא ואיפה משחקי הכס. ספר מועקה. כל שניה קורה משהו רע. האנשים 'הפשוטים' טובים. האצילים רעים. זה כל הספר השטוח הזה עם 650 העמודים שלו.

הספר מתאר את תולדות חייו הסבוכים של הצמית ארנאו הכוללים סיפור אהבה רווי מזימות, אלימות ותשוקה העלילה מתנהלת בברצלונה בימי הביניים כאשר ברקע בנייתה של הקתדרלה הגדולה והמפוארת ביותר שנבנתה אי פעם לכבוד מריה הבתולה: כנסיית "סנטה מריה דה לה מאר". סיפור חייו של ארנאו רצוף תככים וטלטלות, נאמנויות ובגידות, אלימות ואהבה. דרך הסיפור אנחנו למדים פרקים בהסטוריה של ספרד וברצלונה וכן גם על עולמם של היהודים, הפרעות המגפות. הספר עב כרס אך קראתי אותו בשקיקה מחכה כל הזמן לתהפוכות הגורל ולאחירותו של הגיבר. ממליץ לקרוא.

היסטוריה אני אוהבת ללמוד מספרי היסטוריה. רומן היסטורי אמור לספר סיפור. אמנם סיפור משולב עם היסטוריה, אבל בכל זאת סיפור. ובספר הזה, תוך כדי הסיפור, דוחס הסופר כתיבה של מאורעות היסטוריים שאין בהם שום צורך. כך למשל, ברומן היסטורי מספיק לכתוב שהמלך החליט על מלחמה להשבת אדמות שנגזלו ממנו, ואין שום צורך לפרט חמישה דורות של מלכים אחורה ולספר על כל המריבות שלהם והקרבות ביניהם. כתיבה כזאת קוטעת את רצף הקריאה ופוגמת בהנאה מהספר. מה גם שלאורך הספר יש יותר מדי הסברים היסטוריים מהסוג הזה, ונדמה שהם נובעים מהצורך של הסופר להוכיח את הידע שלו.
הסיפור עצמו הוא על רקע ימי הביניים בברצלונה. תקופה שבה שלטו המלך והכנסייה - זה לצד זה. ובכל זאת השליט העיקרי היה הכסף. וכשמדובר בכסף ברור שיהיו גם יהודים שמניעים את הכלכלה. ואם יש לך כסף, הרבה כסף, ברור שאתה יכול להצליח במקומות שרבים אחרים נכשלים. אז נכון שלכסף נלווים גם קצת מעשי גבורה, יושר אישי וחברים נאמנים, ובכל זאת רק תכונות טובות וחברים לעולם לא היו מצילים אותך מרשעות האינקוויזיציה.
בקיצור, אין לי מושג למה הספר זכה לכל כך הרבה שבחים. בסך הכל מדובר ברומן היסטורי ממוצע, וקראתי רבים וטובים ממנו.

לאחר שקראתי את סיפורו של ארנאו על דפי הספר "הקתדרלה ליד הים", חשבתי לעצמי כי הדרך היפה והנכונה לרכוש את הסיפור לנפשי היא כאשר בחלל האוויר נשמע קולו של טרובדור המספר את סיפורו של ארנאו על רקע מנגינת מנדולינה שקצבה ואופיה מותאמים להתפתחות העלילה. (הייתי שמח להזדמנות לעשות זאת).

העלילה מתרחשת בימי הביניים של המאה הארבע עשרה, כשהערים החזקות והעשירות הנן חופשיות לנהל את ענייניהן על פי דרכן וחוקיהן, כשמעליהם חלים רק חוקי המלך והמדינה, בעוד שבפריפריה מתקיימים חוקיהם של האצילים ובעלי האדמות ואלה נוגשים בצמיתים הכפריים שמעמדם כמעט ואינו נבדל מזה של עבדים, וכך גם ההתייחסות אליהם.

הספר מביא את סיפורו של ארנאו שבהיותו עולל נלקחת אמו לשרת את גבירת האחוזה אשת יורנס דה ביירה, אדונם של הוריו, בתנאים השווים לתנאי עבדות.

אביו בראנט מחליט להשתחרר מהיותו צמית בכפרו ובורח עם ארנאו לעיר ברצלונה. מקום בו מובטח למי שברח מאדוניו מבלי שייתפס על ידו במשך שנה ויום, שיהפוך להיות לאזרח חופשי. הדרך למימוש חלומו רצופה קשיי חיים ועליבות מזרים וגם מקרובים. לאחר מות האב המוענש שלא בצדק כפושע הופך בנו, גיבורו העיקרי של הספור, להיות חבר בגילדת "הבאסטש", גילדת הסבלים הנהנית ממעמד מכובד יחסית מבין שאר הגילדות בברצלונה.

המשכו של הסיפור מלווה את העליות והמורדות בחייו של ארנאו הצעיר, דרך אהבותיו הבלתי ממומשות, התעשרותו בעזרת יהודי שבעצמו נעזר על ידו, והיותו איש מוערך בגין מעשיו עבור הדלים ושנוא על ידי מי שנפגע באופן כזה או אחר מפעולותיו למען החלשים. כל זאת כשברקע צומחת לה הקתדרלה, נשוא שמו של הספר שלדעתי חשיבותה לסיפור היא משנית, אך נמצאת ברקע לכל אורך העלילה.

כל זאת כאשר ברקע מובאים אורחות החיים של אותה תקופה וסיפורם של החלשים והחזקים בחברה של אותם זמנים תוך הבלטת הביקורת על תפקידה הבזוי (בעיקרו) של הכנסייה.

אסיים במה שהפריע לי במידת מה: בהתחשב בכך שהעלילה ברוב רובה מתרחשת בברצלונה, הרי שהיא סובלת במידה לא קטנה מצפיפות באזכור מקומות ומעודף דמויות.

אורכה והשתרעותה של העלילה על פני 650 עמודים אפשרו זאת אך בקושי, אך ביחד עם זאת ולטובת העניין, העלילה זורמת בקצב מהיר, תוך שהיא מרתקת ומצליחה ליצור תחושות הזדהות בלבו של הקורא כלפי גיבורי הסיפור, כשאלה נחלקים באופן ברור לטובים ורעים.

אהבתי ונהניתי.

מהם המרכיבים ההכרחיים לכתיבת רומן היסטורי שיהפך לרב מכר?

1. גיבור שכולו עשוי ללא חת, מוצלח, מלא חמלה ומוסר, עם עדיפות לאחד שהתחיל כעני מרוד והגיע לגדולה - Check

2. נשים ממגוון הגילאים (עם עדיפות לנערות), דתות ומעמדות שנופלות לרגלי הגיבור מסעיף 1 - Check ובשפע

3. עיר רומנטית שמדליקה את הדמיון בהיסטוריה שלה ובנופיה המיוחדים - Check

4. עשירים, שהם בהכרח המיץ של הזבל, אצילים רשעים וכמרים מושחתים - Check, Check ו- Check

5. משרת, שאוהב את אדונו כאילו היה לפחות אביו-מולידו ומוכן להקריב את חייו עבורו - Check

6. אדם קרוב שהפך את עורו - Check

7. רקע של מלחמות, מהפכות ומגפות - CheckX3

לא שסבלתי מהספר, נראה כי פלקונס השקיע בתחקיר מעמיק של התקופה. נחשפתי בספר למידע שלא נחשפתי אליו לפני כן: היחסים בין הנסיכויות במה שמרכיב את ספרד היום, מלחמות, תולדות ברצלונה, חיי יהודים בחודריות, התנהלות האינקוויזיציה.
עם זאת, קו העלילה היה בנאלי למדי והרגשתי שאינני מסוגלת להזדהות עם גיבור שנטול כל מורכבות או גיוון באישיות. עם עריכה מהודקת יותר, יש סיכוי שהספר היה זוכה לקצת יותר אהדה מצדי.
שורה תחתונה - אפשר, אך לא ממש חובה!

אוף זה היה קשה. לא התאמצתי כך בשביל לסיים את הספר מאז ימי "אני הנרי השמיני". הספר נראה לי לא הומוגני וזה מכמה בחינות. מבחינת העניין היו פרקים מאוד מעניינים והיו פרקים שרציתי לתלות את עצמי מרוב שיעמום.
גם סגנון כתיבה לא היה אחיד, לפעמים אפילו נדמה היה כאילו נכתב בידי שני אנשים שונים.
בגדול נראה לי שסבלתי ממנו יותר מאשר נהנתי ממנו.
לזכותו של הספר עומד דיוק הסטורי רב שמאפשר ללמוד ממנו רבות על תקופה, על מנהגים ועל אורח החיים שהיו אז.