מעבר מנדלבאום/ דליה כהן קנוהל (הוצאת כרמל)
בקריאת הספר הטרי והחידתי הזה, חשתי לרגעים תחושת סחרור קלה. מהמעברים בין העולם החדש לישן, בין המזרח למערב, המקומות ביניהם מדלגת ועוברת ז'קלין גיבורת הספר: קהיר, פריז, מונפלייה, ירושלים ותל אביב. " המשתוקקת למרחב הרב לשוני ולבליל זהויות ומשחק של תפקידים שונים בהם היא בוחרת". מעברי הפלשבקים שלה משנות החמישים לתקופות מוקדמות, והמפגשים עם הגברים שבחייה. ז'קלין גיבורת הספר, היא דוקטורנטית, מרצה ומורה לצרפתית. פאם פטאל יפה ומסתורית, אשר גברים מתאהבים בה, אך היא מתקשה להחליט במי מהם היא רוצה.
פרנץ מילר, האינטלקטואל הצ'כי המבוגר, המתמחה בתיאולוגיה, בו מתאהבת ז'קלין הצעירה כבדמות אב רוחני. גידי הפיזיקאי הצנוע והילדותי, המנסה למצוא דפוסים מתמטיים בכל תחום אתו יהיו לז'קלין חיים של שגרה, שקט ובטחון. יהורם, אחיו. במאי התיאטרון שיש לו רקע גם במזרחנות, סמל הספונטניות והיצירה, אתו יהיו לה חיים סוערים ומרתקים גבר אשר מסמל עבורה את אי המנוחה אי הוודאות המסעירה. או עשתר – העורך הספרותי המבין כל כך לרוחה, אשר דואג ומטפח את אחותה הנכה של ז'קלין, רשל המשוררת. ואולי היא משתוקקת אל משהו הנמצא באישיותו של כל אחד מהגברים האלה? בדיוק כפי שהיא רוצה לקחת משהו, מכל מקום שבו חיה ושאותו היא אוהבת.
עולמה המורכב של ז'קלין עשיר בתוכן ספרותי ופילוסופי מעורר מחשבה. בלזק, מחפוז, נאג'י, קוואפיס, סארטר, הומרוס, סופוקלס, תומס מאן, אלתרמן עמיחי ועוד ועוד. יש באישיותה רובד חושני מגוון, החל בצלילי העוד, דרך הריחות והצבעים וכלה בעוגות הטעימות שז'קלין מאוד אוהבת לאפות ולטעום.
הספר עשיר בסמלים כמו: מעבר מנדלבאום- המסמל את המעבר בין העולם החדש והישן, המזרחי והמערבי, את המעבר הבין דתי. היהדות, האיסלאם והנצרות. וכאמור, מעברים בחייה של הגיבורה.
ציפורה השחרחורת בכלוב- היא סמל לנפש הכלואה בשבי ולשחרורה. אף כי מציינת המספרת, כי גם הייעוד שובה בתוכו את האדם הבוחר בו.
ז'קלין שאיננה דמות מושלמת, אלא 'אנטי גיבורה' בעלת חולשות. מתלבטת, מהססת ומשקרת לגבי מוצאה. טוענת שנולדה בצרפת. מפני שקיים בה פחד מהאפליה העדתית והמקצועית, שהייתה קיימת בארץ בשנות החמישים בכל תחום. חשש שלא תתקבל לחוגים האקדמיים אם ייחשף מוצאה האמתי. היא גם בודה מלבה סיפור על כך שלחמה במחתרת, כמענה לצורך אישיותי שקיים בה.
בספר שזורים מוטיבים פסיכולוגיים שונים, דוגמת מוטיב החזרתיות הכפייתית המופיעה במשפחתם של גידי ויהורם ובמשפחתה של ז'קלין.
מוטיב הלכידות המשפחתית. ז'קלין אינה בוחלת בעבודות שונות כמו עבודת ניקיון על מנת לפרנס את אחותה הנכה רשל ואת דודתה.
חלומות שעל הקורא לפענח, והשלכות שעליו לגלות.
אך המוטיב העיקרי שבספר, הוא החיפוש האכסיסטנציאלי הממושך של ז'קלין אחר ייעודה. האם ההוראה היא ייעודה של ז'קלין? שמא הנישואין וחיי השיגרה והשלווה? אולי הריגול? או היצירה? בד בבד היא מחפשת את זהותה. מי היא מה היא? מנסה לשחק את תפקיד הדמויות שהיא בודה מדמיונה הפורה.
איזה מכל אלה הוא הייעוד האמיתי של ז'קלין. של הגיבורה המעניינת רבת הפנים? זו החידתיות שבספר. קרוב לוודאי שהתשובה תימצא בחלקו הבא של הספר.
קשה לתאר את העושר והעומק של הספר הנדיר והמרענן הזה, שעם הקריאה אתה חושף טיפין טיפין, את הרבדים שבו.
זה ספר שלא ארצה להוציא מן הבית ואשר אקרא בו שוב.
ניצה אילני.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
