ביקורת ספרותית על מעבר מנדלבאום מאת דליה כהן קנוהל
ספר מעולה

---

השאלה "מי את ז'קלין?" מלווה את קוראי הרומן מן העמוד הראשון של הספר ועד לסופו- האם היא מרגלת או מרצה לשפה וספרות צרפתית? האם לוחמת במחתרת הצרפתית כנגד הנאצים או בת למשפחה מסורתית בקהיר?
שאלת זהותה של ז'קלין מטרידה את חבריה, מחזריה ועמיתיה הגרים בירושלים, בתל אביב, בקהיר ובפריז, ומשתאים למול גיבורת הספר - אשה כריזמטית, משכילה ונאה, יוזמת ואמיצה, המצויה במאבק הישרדותי, ולשם הישרדותה בודה ומטשטשת את זהותה. הרומן הכתוב באופן משוכלל ביותר, מוביל את הקורא בין תרבויות וארצות ובכתיבתו הססגונית והעשירה המשלבת בתוכה איזכורים וציטוטים של יצירות ספרות רבות, סוחף את הקוראים אל עומק הקונפליקט של הגיבורה.
ז'קלין שעלתה לארץ מקהיר, ניפגשת עם החברה הישראלית של שנות החמישים, בימים בהם הונהגה מדיניות "כור ההיתוך", והחברה היתה סגורה ומנוכרת למגוון התרבותי שהיה קיים בתוכה. לשם השתלבותה, ז'קלין מסתירה את בקיאותה בשפה הערבית אך מבליטה את ידיעותיה הרבות בתרבות הצרפתית, ומציגה את עצמה כמי שלחמה במחתרת הצרפתית כנגד הנאצים. כך פילסה דרכה לקונצנזוס הישראלי ואף נבחרה בעיתונות לאחת מבן עשר הנשים נושאות הדגל. לכאורה באמצעות בדיית הזהות הצליחה ז'קלין לפרוץ למעמקי החברה הישראלית, והעפילה למרומי מגדל השן, שכן ז'קלין מתפרנסת מהוראת צרפתית באוניברסיטה העברית, מושכת אליה מחזרים ונקשרת לגידי, פיזיקאי מוכשר, הגר עם משפחתו בלב שכונת רחביה האריסטוקרטית בירושלים.
אך בתוכה ז'קלין סוערת, ורוויה במתחים. המחשבות והרגשות הקשורות בחשש מפני העתיד, בכאב הסתרת הזהות, ובחיפוש אחר שייכות, קורעים את נשמתה המתמודדת עם אינספור קונפליקטים: האם לגור בתל אביב אותה היא מכנה "עיר שאין לה סוד, כמו פרחי פלסטיק ללא ריח" או בירושלים הפרובינציאלית? האם להתמסר לגידי הפיזיקאי, הילדותי והנאמן או לאחיו יהורם הבמאי היצירתי והסוער שאינו בוחל לפגוע באחיו וביחסיו הזוגיים עימה? האם להענות לחיזוריו של אשתר המשתייך אל הכנענים ומחזר אחריה למן הרגע הראשון שפגש בה או להישאר נאמנה לעצמה? בו זמנית ז'קלין, במאבק קיומי, אוספת פרוטה לפרוטה כדי לתמוך באחותה הנכה הגרה במעברה בחולות בת ים, זאת בזמן שהיא מצליחה לפרנס את עצמה בקושי רב. הרומן הכתוב ברגישות יוצר הזדהות של הקורא עם שורשי הקונפליקטים. באמצעות הסגנון הקצבי נסחף הקורא מפעולה לפעולה של ז'קלין, אשר בשל תחושת האיום פועלת במהירות ללא יכולת להתבונן לעומק, להרהר ולכלכל את מעשיה.
סודה של ז'קלין מתגלה היא בורחת מישראל של שנות החמישים, מדינה עניה ודלה, פרובינציה רחוקה, כפי שקרוביה של ז'קלין מתארים אותה "שממה", ומגיעה לצרפת התוססת. קרועה בין זהויות היא נזכרת בילדותה בקהיר הקוסמופוליטית, בהשכלה שרכשה בקולז' דה פרר, באביה שהיגר למצרים וביקר את תרבות המזרח אך השתלב שם כנגן, ובאימה שהיתה עמוד התווך ואף שמרה אמונים לאחיה שהתנצר והוחרם ע"י שאר בני המשפחה. במהלך הרומן ז'קלין מוצאת בטחון ונחמה אצל דודה הנזיר הגר במנזר רטיסבון שבקצה שכונת רחביה הירושלמית. בפינת חמד זו בלב ירושלים דודה וחבריו הנזירים מקבלים את ז'קלין ואת אחותה הנכה ודואגים למחסורם. ז'קלין המתקרבת אל החברה הנוצרית, מגיעה עם צליינים אל מעבר מנדלבאום, היושב במרכז ירושלים, ומשמש נקודת מעבר בין העיר המזרחית לעיר המערבית. במעבר זה, המסמל את המעברים הפיזיים והרגשיים שעברה ז'קלין בחייה הסוערים, מצפה ז'קלין כי תמצא מזור לנפשה.
הרומן מותח לאורך כל הקריאה, העלילה, רוויית ההפתעות, טומנת עד לסופה נקודות מפנה בחייה של ז'קלין. יחד עם זאת הסופרת מקפלת בתוך הרומן מידע רב: זהו רומן היסטורי המתאר את עברה של הקהילה היהודית בקהיר, ואת החברה הישראלית בעשור הראשון למדינה. זהו רומן גאוגרפי המתאר באופן ססגוני ואותנטי את סמטאות השוק בקהיר, על מבניו המפוארים ואת המבנה הגאוגרפי של ירושלים החצויה ובה מבנה האוניברסיטה העברית שנדד בעקבות חלוקת העיר, ומנזרים ומוסדות נוצריים שבעיר המערבית והמזרחית.
אך זהו גם רומן פוליטי ביקורתי המבהיר עד כמה קשים וסבוכים היו חייה של אשה משכילה שהיגרה מן המזרח לישראל ולתוך החברה הישראלית של שנות החמישים, ומותיר את הקוראים להרהר האם ומה השתנה מאז אותם הימים?

» ביקורות נוספות של ד''ר גילת כץ
» ביקורות נוספות על מעבר מנדלבאום