ביקורת ספרותית על הר האושר מאת אמיר גוטפרוינד
ספר טוב

---

זהו ספרו האחרון של אמיר גויטפרוינד ז"ל שנפטר בנובמבר 2015. עצוב לדעת שלא יהיו לו עוד ספרים, הוא בהחלט אחד הסופרים המוכשרים שהיו לנו בישראל.
הר האושר הוא ספר מורכב עם דמויות מורכבות. הוא ספר עצוב עם דמויות בודדות אבל עם זאת הוא מאד אופטימי ומשאיר תקווה לשאוף לאושר, כי הכל אפשרי.
בספר ישנם שני גיבורים מרכזיים: שירי, אישה ישראלית צעירה שעדיין אין לה מקצוע, גרה בחיפה. היא עובדת בעבודות זמניות ומחפשת את עצמה וגבר שוודי כבן חמישים, פרופ' סמואל ניטר, שמתפרנס מהרצאות וגר בשטוקהולם.
יום אחד פרופ' ניטר מגיע לארץ כדי להרצות בנושא ליל הבדולח והוא מתיישב בבית קפה. שירי מגיעה לפגישה עם לקוח במסגרת עבודתה במשרד יחסי ציבור באותו בית קפה.
כשפרופ' ניטר הולך לשירותים, שירי חושבת שהוא שכח את הקלסר שלו בטעות ולוקחת אותו כדי להחזיר לו. בנתיים הוא חושב שהקלסר נגנב עד ששירי מגיעה אליו וככה מתרחשת ביניהם הפגישה הגורלית.
הסיפור נע בין עבר להווה. לאט לאט מתגלים פרטים מהעבר המשפחתי של שירי ומעברו של פרופ' ניטר.
הסיפורים של המשפחות מרגשים, עצובים וטומנים בתוכם סודות וקשיים. בין היתר מופיע סיפורו של אביו של פרופ' ניטר, של סבה וסבתה של שירי, של אביה הנכה של שירי, דויד.
העלילה בספר איננה העיקר אלא הדמויות המורכבות מלאות הבדידות והעצב ששומרות על אופטימיות ומקוות בעתיד לעלות על הר האושר.

ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על הר האושר