ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 27 בנובמבר, 2015
ע"י צילה
ע"י צילה
זה אחד מהספרים שגורם לך להרגיש גאווה וכבוד בקריאתם. הכבוד להכיר את הגיגיה ומחשבותיה של הסופרת. גאווה על שום ההתמודדות עם ספר כבד שכזה , הכולל בתוכו הגיגי פילוסופיה אשר חלקם אינם קלים לעיכול. אגב, בטוחה אני שלא תמיד הצלחתי לרדת לעומקם של הדברים כפי שהייתי רוצה. עם זאת הצלחתי להבין את הרובד הסיפורי ועל הדרך להרוויח מעט הגיגי פילוסופיה.
סגנון הכתיבה כולל בתוכו בחלק מהפרקים מעברים חדים בסצנות או דמויות, כך שלא פעם מצאתי את עצמי הולכת קדימה ושוב פוסעת אחורה בקריאה.
דאגני טגרט וג'ימס טגרט הם בעלי הון (אח ואחות), בבעלותם חברת הרכבות טגרט אינטרנשיונל.
הם מעוניינים להגדיל את מס' רכבות הנוסעים, ולהגדיל את מס' המסילות העוברות בארה"ב, קיים מחסור בפלדה. ברקע קיימת אבטלה. העלילה מפגישה אותם עם אילי הון נוספים, יצרנים נוספים .
היופי בעלילה, הינה הבניה על סמך הרציונל לפי עקרונות הפילוסופיה. אט אט היא מכניסה סתירות בתיאוריה בונה את העלילה בהתאם. מדהים בעיני.
אהבתי את השקפת עולמה לגבי תעשיית הכסף והסתירה שהיא גרמה בעלילה. גרמה לי להשתעשע במחשבה (חלק יאמרו כי זוהי השקפת הקומוניזם).
אהבתי את הדמויות שהיא בנתה, את דאגני. רעייתו של רירדן, אשתו של ג'ימס (אם משהו שכח שריל). חוץ מפילוסופיה קיימים גם סיפורי אהבה, בגידות, יצרים – קנאה.
הערת ביניים – אני חייבת לציין שלא תמיד בקריאת הספר הייתי על גג העולם. היו פרקים שהתייבשתי. וחיכיתי שיסתיימו (איני יכולה לדלג, תמיד אני חוששת שאולי אפספס משהו בעלילה).
מומלץ.
נהניתי (המחשבה התחדדה פלאים בעזרת הספר)
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
צילה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה לך לי יניני ותודה לך רץ.
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
צילה ביקורת טובה לספר מכונן - ההשקפה היא אנטי קומוניסטית, כזאת המקדשת את האינדיבדואליזים.
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
יופי של סקירה משובחת. ספר נ ה ד ר
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
קראתי את הספר בסביבות גיל 16, אותו ואת כמעיין המתגבר.. אני זוכרת שהייתי שיכורה מרוב עונג
|
|
|
צילה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה yaelhar. אגב משיחות עם עמיתים לעבודה , יוצאי בריה"מ, לגבי הפילוסופיה בספר והתנהגות הדמויות, עולים קווי דמיון ואפילו זהות למדיניותו של חרושצ'וב.במילים אחרות הקמוניזם.
תודה על התגובה, השכלתי והחכמתי ממנה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת יפה.
ראנד היתה נגד קומוניזם באופן קיצוני. הפילוסופיה שלה - שדגלה באינדבידואליזם קפיטליסטי על גבול האנרכיה - היכתה גלים משנות השלושים של המאה שעברה בערך, והיו לה המון חסידים ומעריצים. לדעתי הטוב משלושת הספרים שלה שקראתי היה ספר הביכורים "אנו החיים" שהיה עמוס פחות בפילוסופיה שלה והביא תמונת זוועות של רוסיה בראשית המהפכה הקומוניסטית. |
|
|
צילה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה בת-יה. טרם קראתי את כמעיין המתגבר.
|
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אכן ספר טוב, אם כי לדעתי "כמעיין המתגבר" הרבה יותר טוב, גם מבחינת הרעיונות שהיא מביעה בו.
|
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
לזשל"ב. נראה לי שזה בדיוק להיפך.
קראתי אותו כמוך בשנות נעוריי- גיל 16 בערך.
אבל הייתה לי סבלנות וזמן איכות עם ספרים יותר מאשר היום. היום מודה שלא הייתי מתקרבת אליו ולו בגלל האורך. אז הוא נחשב לספר מופת. |
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
לצילה, ביקורת טובה על ספר קשה לקריאה כפי שכתבת
אבל נותן הרגשה טובה למסיים.
|
|
|
צילה
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
תודה לכם. אני זוכרת את הסופרת מנעוריי, כשלא אהבתי לקרוא בנעוריי. זכרתי אותה כספרות מופת ולכן החלטתי לקרוא אותה כעת.
זשל"ב, טרם קראתי את האומן ומרגריטה. מקווה שיהיה בתצורה דיגיטלית. אם לא מתישהו אקרא אותו כמודפס.
|
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
יש לי את ספריה של אן ראנד בבית ולא קראתי אף אחד מהם , כנראה שאני לא בשלה עדיין לקריאתם.
אבל נשמע שהספר מאוד מעניין והביקורת מצויינת !
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
צילה, כל הכבוד לך. אני קראתי את 'האמן ומרגריטה' ולא רק שצלחתי אותו, אלא גם נהניתי ממנו מאוד והוא אחד האהובים עליי, למרות שזו נחשבת לקלאסיקה רוסית למבוגרים (ויש פה אפילו כמה מבוגרים באתר, שלא צלחו אותו).
את הספר הזה אקרא אולי בעוד כמה שנים, אם הוא יעניין אותי עלילתית. |
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
