ביקורת ספרותית על דובון שחור עם אף לבן מאת רמי קרדה
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בספטמבר, 2015
ע"י תושיק



גילוי נאות: את הספר הזה קיבלתי מתנה מהסופר בשבוע הספר.
זהו סיפור על חייו של דניאל, שבהיותו בן שנה וארבעה חודשים, בתקופת מלחמת העולם השניה, הונח ע"י אמו מחוץ לבית יתומים בקלן שבגרמניה, עם דובון ופתק.
לאחר תקופה הוא מאומץ ע"י מריה, נגנית בכנור, נשואה לאיש SS. אימו המאמצת מספרת לו את סיפורה האישי והמעורר הערצה, סיפור מרגש על אישה אמיצה.
דניאל לומד כמורה ומתאהב בבחורה אבל נאלץ לעזוב אותה לטובת לימודי הדת שחשובים לו מאד.
יום אחד, כשדניאל נעשה לכומר, הוא פוגש אישה מבוגרת שמגלה לו משהו על מוצאו ועל זהותה, דבר שישנה את חייו.
דניאל עורך מסע כדי לעכל את המידע שקיבל מאותה אישה וכדי להחליט כיצד להמשיך את חייו.
יש בסיפור הרבה קטעים מרגשים אבל התיאורים לא מצליחים להעביר את הרגש. דניאל חווה המון טלטלות אבל הוא אדיש (למשל כשאמו חולה, כשהוא חווה אובדן קשה).
הסיפור כתוב בשפה יפה אבל בצורת דיווח. לדעתי אין מספיק עומק בדמויות. הדיאלוגים קצרים ולא מפותחים מספיק במיוחד בשיחותיו של דניאל עם אמו המאמצת. לכל דבר הוא מסכים ולא מביע דעה.
הסוף נשאר פתוח למרות שקל לנחש מה יהיה ההמשך.
מיהי אמו האמיתית של דניאל? למה מסרה אותו לאימוץ? מה יעלה בגורלו של דניאל לאחר הבשורה המטלטלת? כל השאלות האלו באות נפתרות במהלך הסיפור.
בסך הכל נהניתי מהסיפור, מעניין עם הרבה קטעים מרגשים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ