ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 בספטמבר, 2015
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
ספר מקסים, התענגתי עליו!
לא נתתי לו מנוח כל עוד התאפשר לי ...
כך זה מתחיל..."מרי מקאליסטר הביטה מבעד לחלון הפנורמי בחדר השינה שלה וידעה: הלילה יהיה לילה האחרון." עמוד 7
חודש פברואר בעיירה מיל ריבר במדינת ורמונט... קר, פתיתי שלג כבדים נחתו על החלונות, ורק הנהר מיל שלא קפא, זרם והתפתל לו בפאתי העיירה, שנמנמה את שנתה.
מרי והחתול הסיאמי-שאם, שהתכרבל לצידה במיטת בית החולים המתכווננת, הביטו מעבר לחלון. עיניה של מרי רותקו אל הסערה שהתחוללה בחוץ... עין אחת כחולה וצלולה, ואילו האחרת אפורה ועכורה...
מרי תכננה באותה עת את הפרידה מהעולם, ממייקל הכומר, מהזיכרונות על אביה, פטריק בעלה, ומשאם החתול הצמרירי ששכב לצידה.
באותן שעות אנשי העיירה היו ספונים בתוך בתיהם, מלבד שני השוטרים, שפילסו את דרכם בניידת המשטרה: קייל הנסן ולירוי אנדרווד.
הספר חולק לשני חלקים ונע על גבי שני צירי זמן: עבר והווה. תחילת הנובלה דווקא בסוף הסיפור ...מרי נוטלת לעצמה את החיים, לאחר שחלתה בסרטן הלבלב.
מיל ריבר הינה עיירה קטנה בורמונט, שקטה, ישנונית, מרכז מסחרי קטן עם מאפיה ובית קפה, אין בה כמעט פשע, או מאורעות מיוחדים, מלבד מספר דמויות שתופסות חלק בעלילה הנוכחית.
קייל הנסן, למד משפט פלילי והיסטוריה באוניברסיטת בוסטון. הגיע לעיירה לאחר שהתאלמן מאשתו אליסון שנפטרה מסרטן השחלות, והותירה אותו עם ביתם המשותפת רואן. ילדה מקסימה ונבונה, שאהבה את בית הספר שהזרימה רוח צעירה לחייהם. קייל וביתו התגוררו בדירה של מפקד המשטרה ואשתו-רות, ששמרה עליה כאשר רואן היה במשמרות בעבודתו.
קלאודיה סיימון, רווקה עם עבר של אישה מאוד שמנה. רוב הזמן במלחמת מול עולם האוכל, ושומרת על גזרתה אחרי שהשילה 45 ק"ג. בעיירה היא מועסקת כמורה, ואף משמשת כמורתה של רואן.
דייזי, רוקחת השיקויים של עיירה, אישה שרוב הזמן עליזה, מוזרה, מתגוררת בקרוואן, ונחשבה למכשפה.
לירוי אנדרווד, אחד השוטרים בתחנה של מיל ריבר. שותף של קייל הנסן, מציצן, חורש מזימות, לא דמות חיובית.
הכומר – האב מייקל או'בראיין, אספן וגנב אובססיבי לכפיות/כפות, ודמות משמעותית בחייה של מרי.
הדמויות הראשיות שתופסות את החלק הנכבד של העלילה הם: מרי מקאליסטר והכומר מייקל או'בראיין.
מרי התגוררה בבית שיש לבן על הגבעה. ממרומי הגבעה היא השקיפה על כל אנשי העיירה. מרי ידעה הכל על כולם, אך לא הייתה מוכנה לפגוש אף אחד מאנשיה פנים אל פנים. האנשים היחידים שהייתה מוכנה לפגוש היו: מייקל הכומר ואת קונור הסבא של פטריק - בעלה.
מרי סבלה מאגורפוביה – חרדה חברתית החל מגיל שלוש עשרה... למה? תצרכו לקרוא...
ומה חשבו עליה אנשי העיירה? עמוד 170: "... הן אמרו שהגברת שגרה בבית הלבן הגדול הייתה מכשפה זקנה ומרשעת, ואף פעם לא יצאה מהבית. הם אמרו שאף אחד לא ראה אותה כבר שנים, שהייתה לה עין רעה, ושהיא רק נשארה כל הזמן בבית והציצה על כולם מהחלון. והם אמרו ששאם הוא חתול מכשפות."
ב-1940 מרי הכירה את פטריק בעלה, שבא ממשפחה עתירת נכסים, במסגרת רכישת סוס מהחווה של אביה. משפחתו של פטריק, הייתה משפחה מאוד עשירה שהתפרנסה ממפעלי שיש משגשגים.
הכומר –האב מייקל או'בראיין, השיא את מרי ופטריק מקאליסטר. בעת שהשיא אותם מה חשב לעצמו הכומר מייקל?
ציטוט עמוד 78: "...הוא זכר שידע, באותו רגע, שנשואיהם יהיו שחורים משחור."
הכומר צדק...לא מעט זמן לאחר נישואיהם, מרי נותרה בודדה בתוך הבועה של עצמה, ואילו פטריק המשך להתנהג כרווק, על כל המשתמע מכך...
ב-1942 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, והמתקפה של ארה"ב על פרל הרבור, גם פטריק נקרא להתגייס לצבא ארה"ב. פטריק סירב ובמנוסתו חרץ את גורלו... אך לפני שחרץ את גורלו, הוא חרץ גם את גורלה של מרי...
זהו ספר שובה לב, על עיירה קטנה, עם אישה גדולה מהחיים בשם מרי מקאליסטר.
סיפור קולח, קריא, כתוב בשפה פשוטה ונוגעת. יש בעלילה קצת מהכל החל ממערכות יחסים, תובנות, מוסר השכל, הבחירות והחלטות שמתקבלות בחיים, מתן בסתר, גורל וגם רוע לב, קנאה, צרות עין ורשע.
הדמויות בספר ססגוניות, והידוק העלילה סביב הדמויות הראשיות: מרי ומייקל לדעתי נפרס מעולה.
אהבתי את מייקל הכומר והתאהבתי בקונור מקאליסטר – סבו של פטריק, שדאג למרי עד ליומה האחרון.
החיבור שהסופרת דרסי צ'אן ערכה בין דיזי ומרי מעולה ומפתיע. שתי הדמויות הללו היו בודדות ושונות; מרי ברחה מחברת בני-אדם, ולעומתה דיזי, חיפשה חברה אנושית... ההבדל ביניהן איחד אותן "בבדידותן".
לכל דמויות הספר היו סודות אפלים, הסודות צפים אט כטיפות שמן בכוס מים. המיסתורין עוטה על עצמו ארשת מוסברת, באסיפה השנתית של העיירה מיל ריבר.
מה שבטוח שאחר האסיפה השנתית, ודבריו של הכומר מייקל או'בראיין, העיירה לא תשוב להיות כפי שהיתה...
ממליצה בחום עלילה פשוטה, קלילה ונהדרת... מובטחת לכם קריאה נעימה.
כנראה שלא לחינם הספר היה רב המכר של ה"ניו-יורק טיימס".
"הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג טו).
לי יניני
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
Live אני מכורה לעוגות גבינה....ואת מקסימה
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
הביקורות שלך גורמות לי חשק לרוץ ולקנות את הספר...
פואנטה...מתכון דומה לשלי רק גם אני שמה קורנפלור במקום קמח...וגבינה לבנה 5%...יוצאת ספוגית וטעימה...הבאת לי חשק דווקא עכשיו...שניה לפני הצום..
בברכת גמר חתימה טובה וצום קל ומועיל.... |
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אנקה תודה...תיהני גמח טובה.
|
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
דווקא מכתיבתך, התחשק לי
ל"טעום" את הספר יחד עם המתכון לעוגה של פואנטה.
ושניהם יחד מה טוב. גמר חתימה טובה וקריאה נעימה. |
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה יקירה, המתכון שהבאת כאן דומה מאוד לעוגת גבינה שאני אופה אבל במקום קמח
אני מעדיפה קונפלור ואין לי בעיה עם תבנית קפיצית... ההיפך זה מאוד נוח.
לעניין הטעימות... בניגוד אליך אני כן רוצה לדעת מה אני בולעת... אני אוהבת לדעת ממה כל דבר מורכב. אני לא אוהבת לקבל דברים "מוגמרים". כמו שלא כל האצבעות שלנו שוות, גם טעמם של בני האדם שונה מאחד לשני. ואם נשווה את העניין לספרים... אני לא יכולה לשמוע או לקרוא את המילים: "ספר טוב" מבלי לקבל פרוט שכמובן לא מקלקל או מכיל ספויילר. נ"ב: אגב לגבי העוגה שלך, ישנה וורסיה יותר דיאטטית שחוסכת הרבה קלוריות וטעימה באותה מידה כמעט. |
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
עומר צר לי ... קראתי את הערתך פעמיים ולא הבנתי...
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
טעימות זה רעיון מעולה.
זה אגב הקטע האהוב ביותר שהיה לי מכל ההכנות לחתונה -:)
אבל זה גם טריקי. ולמה? אני אסביר. נגיד, שואלים אותי האם אני רוצה לטעום: 750 גרם גבינות תנובה 9% 4 ביצים מופרדות לחלבונים ולחלמונים 5 כפות אינסטנט פודינג וניל 3 כפות קמח 3/4 כוס סוכר 1 גביע שמנת תנובה אוריגינל 15% תבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ משומנת. לציפוי: 3 כפות סוכר 2 מכלי שמנת עמידה לקצפת 38% מסדרת השף הלבן 500 גרם תות שדה שטוף ומיובש או כל פרי העונה. יש מצב סביר שאני אגיד "לא, תודה. לא כל-כך אוהבת תבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ." לחלופין, אם ישאלו אותי האם חשקה נפשי בעוגת גבינה מענגת עם קצפת שמימית ותות שדה עסיסי, יש מצב יותר מסביר שאגיד: "בטח, תביאו שתיים" |
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
משהו נדפק בציון הזמן!! שגעת ערב יום הכיפורים ?
|
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
שאולי, תודה שאתה קורה את הביקורות שלי....לגבי ההערה , הסקירות שלי מקיפות. הן אינן מכילות ספולירים ונותנות טעימות.
סקירות שרשומות כמו: מקסים, מעולה, לא טוב, חבל על הזמן... לא מעניינות אותי ואני אישית לא קוראת אותן. אני מעדיפה סקירה הקפית עם ציטוטים, טעימות, ושגורמת לי לשאול שאלות, אך לא מעבירות את פרטי העלילה.
לדוגמא: מי שקורא את הסקירה הנוכחית אוטומטית נשאלות הרבה שאלות...ושים לב על אף אחת מהן אין תשובה בסקירה שלי כי צריך לקרוא את הספר למשל: מה קרה למרי? למה יש לה עיניים שונות? איפה נעלמה המשפחה? מה עשה השוטר המציצן? מה קרה לפטריק? למה מרי נמצאת בחרדה חברתית? מה המידע שהקהילה קיבלה אחרי האסיפה בעיירה.... ועוד ועוד... שיהיה לך חג שמח, צום קל אם אתה צם וגמר חתימה טובה. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אילולא היו לי כבר תריסרי ספרים ליום כיפור, הוא יכול היה להיות אורח נחמד.
כתיבה וחתימה טובה. |
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
שונרא גם וגם...אם גם בימים החמים בתנאי שאת עם מזגן בבית... :-) גמ"ח טובה.
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נראה לי שזה ספר חורפי מושלם, להתעטף בו כשקר וזועף בחוץ.
|
|
|
ruha
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ספר מקסים ומרגש
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
