מוטל בן ה-13 ממאה שערים בוחר להצית גפרורים בשבת. הוא יושב במטבח ונתפס. במשפחה חילונית היו רואים בזה עניין זניח. במשפחה חרדית רעדה הארץ ויהום הסער. מניה וביה החליטה המשפחה לכעוס, אבל להשאיר את הסוד בקרב במשפחה. בגיל 16 מוטל כבר גורש ממשפחתו, כשאלה לא רצו להכיר במנהגו לעשן, בטח לא כשמדובר בשבת.
מדלות של משפחה מאה שערימית, אבל משפחה, נזרק מוטל, ההופך למוטי, לרחוב הירושלמי והופך באבחה אחת הן לנטול משפחה והן לעני. בן-ציון חפץ, בנצי, פנסיונר ירושלמי, מבחין בנער ובשיחה עמו מכיר בו כאילו היה הוא עצמו עשרות שנים אחורה. לא עובר זמן רב ובנצי מסדר למוטי לימודים ומגורים, אבל בעצמו עובר מן העולם. רק בגלל עצלות הוא לא מוסר את המכתב המוריש את כל רכושו למוטי למוסד המתאים.
מוטי לומד על מלגה, מגיע גם לאוניברסיטה והזמן הוא ירושלים של שנות הארבעים של המאה ועשרים. חבל הצלה נוסף נזרק אליו כשחבר מוצא לו עבודת הוראה לבתו של קבלן שיפוצים ירושלמי. התשלום עבור ההוראה מרפד לו חיים נעימים, חמדה בת ה-17 מתחילה איכשהו ללמוד ברצינות והופכת לאחר שנים אחדות לרעייתו.
בסופו של דבר יש גם משולש רומנטי, המסבך את החיים, אבל גם מביא עמו פתרון כשהמשולש הופך לזוג שוב.
בר-יוסף "הואשם" לא פעם על החיבה שלו למין (סקס, בעברית). החיבה מצויה גם בספר הזה, לא עוברת את גבול הטעם הטוב, אבל מצויה.
מוטי מגלם את רצונו של האדם בחיים המגלמים בתוכם את הטוב מכל העולמות וזה לגיטימי לגמרי: מין, חיים נוחים ונטולי דאגות קיום, משרה ראויה ומתגמלת במובנה הרוחני. מוטי הוא עיתונאי מוערך ובחייו הקודמים במאה שערים, כל עיסוקיו אלה החופשיים, כולל מין שופע וסיגריות גם בשבת הופכות אותו לאדם מוקצה מחמת מיאוס.
כך או כך, בר-יוסף מספר סיפור שהוא כמובן מכיר מכלי ראשון, העברית שלו מדוייקת ורהוטה, גבוהה במידה.
במקרה הזה קיבלנו סיפור שהסתבך לשווא ונפתר בצורה קצת מאולצת. מי שרוצה בר-יוסף משובח יתכבד ויקרא ישר את "עיר קסומה".

הספר מדבר על היציאה מהעולם החרדי הקיצוני אל העולם החילוני בתקופה שלפני קום המדינה ולאחריה וההתמקדות היא בירושלים.
הסופר מנסה להעביר לקורא מה שעובר על בן אדם מבחינה מחשבתית/אמונתית/רעיונית כאשר הוא משחרר את עצמו מתוך העולם החרדי לתוך העולם ההחילוני כאשר לפעמים הוא מרחיב לדעתי יותר מדיי.כל זה עטוף בעלילה נחמדה שגורמת לקורא לרצות ולהמשיך לקרוא
מה שיפה, הסופר מנסה להציג כל צד (גם החרדי וגם החילוני) בצורה חיובית ולא מתנגחת.
בסה"כ ספר נחמד וקריא.

- מאוד נהניתי: מן העלילה המעניינת מאוד, מן התיאורים המופלאים וגם מזה שהצלחתי לשער נכונה את הסוף! (אורה פ.)