ביקורת ספרותית על מבוכים מאת אירית שושני
ספר טוב

---

הערה:
ביקורת זו מכילה יותר הגיגים מביקורת. שעות הלילה הקטנות תמיד מעלות בי הגיגים, וכיון שעכשיו 4:25- הגיגיי פורצים ממני בצהלות חדווה ללא נטילת רשות.

האמת, די התלבטתי כמה כוכבים לתת. קראתי את הספר לפני עידן ועידנים בבית סבתי ע"ה, ומאז נעלמו עקבותיו.
אני זוכרת שאהבתי אותו מאד. התחברתי לטל, לחוויות שעבר, הרגשתי אותו אף על פי שאין בינינו אף לא פרט משותף אחד. לפעמים כשהיה נתקל בדילמות הייתי עוצמת עיניים, חושבת על פתרון- מה הייתי עושה לו הייתי במקומו- ואז ממשיכה לקרוא בסקרנות האם קלעתי. הספר כתוב מקסים, באמת מקסים.
אז למה בכל זאת התלבטתי לגבי הכוכבים?

אני מניחה שזה הגיל. במרוצת השנים הבנתי שאני משתנה, מתבגרת. (כן, ברצינות. השינויים שעברתי מאזור גיל 11 עד היום משמעותיים מאד.)
עם כל הסתייגותי משינויים ופרידות- אני של היום למדה לשקול דברים מחדש, להסתכל מנקודות מבט שפעם לא הכרתי, לחשוב קצת מעבר.
כפי שציינתי, את הספר הזה קראתי מזמן. בתקופה בה עוד הייתי ממש ילדה, אפילו לא קצת נערה. מכיון שכך, אני חוששת שדעתי המאד חיובית על הספר שייכת לילדה שהייתי. וכפי שלא הייתי מבקשת המלצות מילדונת על ספר טוב, אני מרגישה שאינני יכולה להכריע על טיבו של הספר לפי אותה התלהבות ישנה.

אם אמצא אותו - אקרא בו שוב, ולו רק בשם הסקרנות האם צדקתי בהנחה לגבי שינוי הדעה עם שינוי הגיל.
אם אגלה שטעיתי- אהיה יותר משמחה לחלוק אתכם את הגילוי המרעיש :)

נ.ב.
בסוף דירגתי 4 כוכבים. בכולופן יש בי מעט כבוד כלפי עצמי בעבר... ;)

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על מבוכים