ביקורת ספרותית על סמוראי מאת שוסקו אנדו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 ביולי, 2015
ע"י אילן של קובה


בוודאי כולכם כבר נתקלתם בחנויות הללו שמוכרות ספרים ב20 ש"ח עבור אנשים בעלי צרכים מיוחדים. אז יש להם גם אתר שאפשר למצוא בו אוצרות. rebooks@s-tov.org.il.
אז אחרי המעשה הטוב שלי להיום, שם גם נתקלתי בספר הזה. אחרי ההתלהבות שלי מגשר סתיו, ואחרי שראיתי את הספר הנ"ל בכמה רשימות ספרים על יפן, ישר קניתי אותו. זנחתי את כל השאר והתחלתי לקרוא.
ואכן, כבר מתחילתו הסיפור היה מצוין. הכתיבה נהדרת, שפה טובה ולא סתמית. התיאורים של יפן, הסביבה המקומית שבה מתרחש הסיפור היו נפלאים. המנהגים והאווירה. הכול היה נהדר.
ההרפתקה שיצאו אליה (למרות שלא ראו בה הרפתקה אלא מטלה לא רצויה) תוארה יפה. מבט נפלא על החיים אחרי גילוייה של יבשת אמריקה, ההפלגה באוקיינוס באמצעים של אז, מקסיקו ותושביה עם בקורת קלה על הדרך שבה פעלו המיסיונרים. קצת על אירופה (ספרד ואיטליה)
אלא שאז, מבלי לשים, משתלט על הסיפור מיסיונר ספרדי. כביכול היומן שהוא כותב על המאורעות שלו יחד עם המשלחת היפנית. אך הבעיה הגדולה בספר שמחשבותיו הן של מיסיונר נוצרי וכך הספר נהפך לאזכורים של הברית החדשה כל עמוד.
לא ברור למה בכלל הספר נקרא סמוראי. כביכול הסיפור אמור היה להיות עליו, אבל הוא מעין גבור משני. בין הכריכה לספור אין קשר. אין תיאור אחד של קרב או שליפת חרבות בכל הספר. הגיבור הראשי של הסיפור הוא אותו מיסיונר והעלילה נעה על פי פעולותיו.
אז זה לא שהספר נוראי, ומי שיצליח לצלוח את הציטוטים הרבים של הבשורה על פי יוחנן/מתי/המורה נחמה ייהנה מסיפור טוב. לא מעולה, שמבוסס על מקרה אמתי.
בגדול, לא לרוץ לקרוא וגם אין צורך לחפש בנרות. אם במקרה הוא ייפול לכם על הראש בעת הליכתכם ברחוב, או במקרה הוא כבר אצלכם בבית ויש לכם את הסובלנות, אז אפשרי. בכל מקרה, תוכלו למצוא את הספר משבוע הבא באתר למעלה תמורת 20 ש"ח.

ומה יש לקובה לומר בנושא? זה כמו בשר וגזר מעורבבים ביחד (אני שונאת גזר!) למה להרוס משהו טוב עם תוספת מיותרת. קבל שלוש עצמות ולא יותר.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת שבע (לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יצירת מופת נדירה ביופיה. חבל שהביקורת עושה לה עוול
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
כן, כנראה.
אילן של קובה (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
האמת שדווקא בסמוראי יש מעין בקורת על דרך החיים היפנית של אז. על ההתמסרות לגורל ולמעמד. על השמירה על המסורת של האבות מבלי להתייחס לקדמה שהעולם החדש הביא. מעין התרסה נגד דרך הבושידו כאשר ממול מתייצבת הנצרות שבה כולם שווים, אבל בעצם גם היא הייתה אכזרית בדרך שבה כבשה את העולם החדש.
כנראה שהאכזריות טבועה באדם לא משנה מאיזה עם הוא בא, תקופה שבה חי, או אמונה דתית.
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
האמת היא שכשנחשפים לסיפורי האכזריות הנוראית של היפנים בתקופת מלחה"ע הראשונה, הולך לאיבוד חלק מהסימפטיה אליהם (אצלי) ולמרות זאת יש עוד כמה ספרים יפניים קסומים ביותר (לטעמי) - "האגם", "המטבח"' "רקמת סתיו" - כולם, אינם עוסקים בהיסטוריה של.. ומתמקדים באנשים פנימה (כשהפנימה מביא איתו תמונה של התרבות האחרת המרתקת).
אילן של קובה (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
משוגון התחיל כל השגעון ליפן הפיאדולית.

הסמוראי זה ממש לא שוגון, לצערי.
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
נראה שאפשר להמליץ לך על "שוגון" (גרסת שני החלקים / ג'יימס קלאוול), יש סיכוי טוב שהוא יהיה טעים גם לקובה..





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ