בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 ביוני, 2015
ע"י viper
ע"י viper
אז ככה, כל מעריצי דמדומים להתרחק - זוהי קטילה!
בזמנים היפים שלפני שקראתי את הספר, תמיד חשבתי- 'דמדומים זה בטח טוב, כאילו, בכל זאת, הוציאו על זה סרט והכל...' או 'כן, יום אחד אני בטוח אקרא דמדומים, זה בטוח ספר טוב, הרי למה מיליוני קוראים אוהבים את זה?' וכן הלאה וכן הלאה....
ואז, הגיע היום האחד הזה, ואמרתי לעצמי שבאמת הגיע הזמן שאקרא אותו, לא? (זאת שאלה רטורית חברים, התשובה הנכונה היא כמובן - לא, מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא צריך לקרוא את הספר הזה. אף פעם). במהלך קריאת הספר קרו מספר תופעות שאני די בטוחה שהסופרת לא התכוונה שיקרו, כדוגמת:
צחקוק וגיחוך לקריאת ההתרפסות המוגזמת למדי של בלה על אדוארד (שלמרבה ההפתעה, אני מתחילה לרחם עליו. בכל זאת, הוא הולך לבלות עוד הרבה זמן עם האישה הזאת...)
מחשבה חוזרת ונשנית של 'למה לעזאזל אני קוראת את הספר הזה?!?!'
ו, כמובן, שנאה חסרת גבול כלפי הגיבורה הראשית שלנו, בלה.
אבל למה? למה אני כל כך לא אוהבת את הספר הזה? מה יש בו שמעורר בי סלידה? הנה מספר דוגמאות:
1) אני די בטוחה, לא, אני בטוחה, שאם מישהו יוריד מהספר הזה את כל המחשבות של בלה על אדוארד (אני נחמדה חברים, הייתי יכולה להגיד את כל שקשור לאדוארד, ואז זה כבר היה... איך נאמר? קיצוני.) יישאר לנו בערך... בואו נראה... כן. רבע ספר (!!!!) במשך כמעט כל הספר, בלה משליכה את עצמה על אדוארד (וכן, זה תרתי משמע) בצורה (אני חושבת על דרכים איך לומר זאת בצורה לא בוטה מדי) קיצונית ביותר.
בחיי שהייתי מצטטת לכם קטעים מהספר אם הייתי יכולה. אז הייתם יכולים להבין על מה אני לעזאזל מדברת. במקום, אני אתאר לכם קטעים מהספר:
אדוארד: "בלה, מה האבן חן האהובה עלייך? (כאילו, מי שואל דבר כזה????)
בלה: "אבן טופז" (אני לא בטוחה שזה היה טופז, אבל זה היה משהו בסגנון...)
אדוארד: "למה?"
בלה: "כי זה צבע העיניים שלך היום"
מבינים למה אני מתכוונת?? וזה רק קצה המזלג...
ועוד משהו מעצבן בבלה שלנו, היא, כמובן, בטוחה שהיא מכוערת. עכשיו, מה נראה לכם? שהיא מכוערת? לא! למעשה, אחרי שהיא נמצאת איזה חודש בבית ספר, בום! איזה ארבעה בנים כבר מאוהבים בה! כאילו, ממתי זה ככה בחיים האמיתיים??
טוב. זהו. הוצאתי את הזעם שלי. אני רק אומר כמשפט סוגר: תתרחקו מהספר הזה!!!
נ.ב-
אני ממש לא התכוונתי לפגוע באף אחד, אם פגעתי, סליחה מראש.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
viper
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
האופה בתלתלים, תודה:)
אריאל, אין מילים לתאר את הז'אנר הזה בצורה טובה יותר. |
|
|
אריאל
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
יקירתי, יש לי תאוריה שלמה לגבי גיבורות בז'אנר הרומנטי.
יש שני סוגי גיבורות: היפה, מבריקה, חזקה ונערצת. והיפה, מבריקה, חזקה ונערצת ולא מודעת לזה בכלל. (במהלך הספר יישפכו כמויות דיו על ניסיונות של שאר הדמויות להסביר לה את זה.) הגיבור, כמובן, הוא תמיד יפה ומבריק וחזק ונערץ. איכס. |
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אני חשבתי שדמדומים היה אחלה. ספר חביב, עם הרבה אירוניה פנימית וגיבורה משעשעת.
ואז הופיע אדוארד. למה, גברת סופרת יקרה, למה?! נצלי את יכולות הכתיבה (הממוצעות, אבל בסדר) שלך במקום לבזבז אותן על ערפדים. חתיכים ככל שיהיו. אחלה ביקורת :-) |
|
|
יאיר
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
זו פשוט סדרה מזעזעת. להתרחק.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אני לא קורא ספרים כאלה, אבל את הסדרה הקולנועית דווקא אהבתי.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
