ספר מטלטל, סוחף ומרגש עד מאוד!

סיפורה של ילדה קטנה בת חמש בתקופת השואה.
הסיפור מסופר בחמישה אופנים שונים ומחמש זוויות שונות.
פעם מועלה הסיפור כפשוטו ופעם כסיפור אגדה, כקטעי שירה, כפנטזייה עתידנית ולבסוף בתוך יומן אישי.

בנוסף לזעזוע העמוק מהסיפור עולות שאלות שונות כמו: כיצד מתייחסים לסיפור אנשים שונים, כיצד נשזר הסיפור בראי ההסטוריה במקומות שונים, ובעיקר שאלת הזיכרון - מה ישאר מהסיפור הזה ומסיפורי השואה בעתיד הרחוק וכיצד יצרבו בזיכרון ההסטורי. לעיתים מה שלא סופר או מה שנראה זניח לנו, אלה שלא חוו את איימי השואה, צרב צריבה איומה כל כך שאפילו לא ניתנת להעברה.

את הספר סיימתי תוך כמה שעות וכל העת הלב דופק והעיניים זולגות. זהו ספר מאוד מיוחד ומלא עוצמה שהשאיר אותי עם תחושה של תמהון ורעב לדעת עוד ועוד.

לא אוכל לפרט בעיקר כי אני לא רוצה להיות ספויילרית בשום פנים אבל אני חייבת להדגיש כי אחד הרעיונות המרכזיים שעולים מהספר ואיתו אני מזדהה ללא היסוס הוא שחיות לעולם עדיפות על בני האדם. ושאין אף חיה בטבע שמגיעה לרמת האכזריות של האדם.

זהו ספר מרתק, מטלטל ומעניין כל הזמן ואני כמובן ממליצה עליו לכל מי שיודע לקרוא.

הספר הזה שכב בספריה שלי המון זמן ולא הגעתי אליו. היום בבוקר ניגשתי לחפש ספר ונתקלתי בו. לקחתי ליד ולא יכולתי להניח עד שסיימתי לקרוא אחרי 4 שעות.
לטובת אלו שעדיין לא קראו את הספר, לא אכתוב פה ספויילר. רק אמליץ עליו מאוד ואומר כי אינו קל לקריאה.

אחד הספרים הקשים הנוראיים ביותר שקראתי. הסיפור על העולם שמחוץ לשואה "העיקרית" - זו שהייתה במחנות הריכוז, במשרפות ותאי הגזים. השואה האמיתית שאיפשרה לרוע האנושי להגיח ולהתפרץ כנגד ילדים קטנים חסרי הגנה ולרמוס את חייהם. נאוה סמל מצליחה להעביר בצורה מופלאה את בליל הרגשות של הגיבורה - הרצון וההבנה שהגיע הזמן לספר את הנורא בסיפורים ומצד שני הרצון העז למחוק הכל ולהתעורר מחלום כאילו לא היה כלום. השימוש שסמל עושה בעולם העתיד שגם בו, מסתבר, הסיפור הנורא לא יעלם אלא יסולף, במתן פתחון הפה לכומר שמבין שתפקידו אינו רק דתי אלא גם אנושי, בשירים הקצרים והנוראיים, ברצון של משפחת הגיבורה להכיר במעניה כחסידי אומות העולם בגלל שהצילו אותה... ובסיפורה הקטוע של הילדה, כל אלו יוצרים ספר שהוא יצירת אומנות עם סיפור נורא וכואב. מומלץ בכאב ורק לאנשים מבוגרים דיים להתעמת עם הרוע האנושי באחד משיאיו.

ספר יפה שכתוב בצורה טובה, גיבור הספר בעצם הוא הסיפור עצמו, העלילה מיוחדת ומסופרת טוב. קליל בקריאה וזורם. מאוד נהנתי ממנו.

לא מבינה את הרעיון של ליצור סיפור שואה בדיוני. זה אפילו מרגיז אותי. מעבר לזה, בהתחלה יש משהו מופרך.