ביקורת ספרותית על אוק יול: דרך לבנה - מסע במרכז אסיה מאת בן-ציון יהושע
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 באפריל, 2015
ע"י נתי ק.


אין הרבה חומר מסודר על פינוי אוכלוסיית ברה"מ בכלל ויהודים בפרט למזרח אסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. יש כמובן עדויות הניצולים, מספר תיזות בנושא שלא פשוט להשיג והמון חומר תעמולה סובייטי. בנסיון להתחקות אחר היחסים בין קהילת היהודים הבוכריים באזור לבין הפליטים מאזורי מערב ברה"מ, הגעתי לספרו של בן ציון יהושע "אוק יול - דרך לבנה". זהו ספר מסע של המחבר לקהילות היהודים הבוכריים בברפובליקות האסייתיות של ברה"מ לשעבר (אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיזיה ועוד), בנסיון לגרום ליהודים לעלות לישראל לאחר התפרקות ברה"מ. לא מצאתי בספר הזה את מבוקשי. אמנם המחבר סוקר את ההיסטוריה של הרפובליקות הללו, בדגש על גורל היהודים שם, אך משום מה אין שם יותר מכמה פסקאות על התקופה הכה משמעותית ליהדות כולה. גם מערכת היחסים בין הקהילה הבוכרית לקהילה האשכנזית, זוכה במספר משפטים או איזכורים אקראיים ללא פירוט.
הכתיבה עצמה מבולבלת מדי ואותם הסיפורים חוזרים על עצמם מספר פעמים, כאילו נשכח מהמחבר/ העורך שכבר הופיעו בעבר. אני לא מרבה לקרוא ספרי מסע וכנראה שאין מה לצפות ליותר מדי אובייקטיביות בסוגה זו, אך גם השבחים העצמיים בו (שלל מחיאות כפיים ומעברים על פני התיבה להם זכה המחבר), צרמו לי מעט ופגמו בחווית הקריאה.
היתרון הגדול של הספר היא הטעימה שהוא נותן למי שלא נתקל באזור המיוחד הזה, על האיסלאם המתון, על אורח החיים, על הסכסוכים, על הנסיון לשמור על הצביון המיוחד, על החזרה לדת ועל גורל היהודים בקלחת הזו.

*****זו אמנם ירייה באפלה, אך אם במקרה מישהו מכיר אנשים היו בזמן מלחמת העולם השנייה באזור אוזבקיסטן (טשקנט/סמרקאנד וכו'), בין אם מצד הפליטים או מצד התושבים במקומיים, אשמח מאוד להעזר בהם לכמה שאלות. תבוא ברכה על ראשכם:-)*****
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי ק. (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה חני
חני (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
נושא מעניין לגמרי נתי,ואני אשאל בסביבה הקרובה אולי יצוץ משהו
נתי ק. (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה חלפה. אכן נושא קשה...
חלפה עם הרוח (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
נושא מעניין וקשה בחרת לך
נעמי (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה נתי, אצטרך להמשיך מכאן בעצמי =)
נתי ק. (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
בין 1941 ל- 1943 פונו יותר מעשרה מליון אזרחים של ברה"מ בעיקר מאוקראינה, בלרוס, לנינגרד ואזורים אחרים במערב ברה"מ לאורל ורפובליקות המזרח אסיאתיות של ברה"מ. פונו אלפי מפעלים על ציודם, מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות תרבות. חלק מההפינוי היה מסודר, ברכבות נוסעים, רכבות מסע ומשאיות. באופן מסודר פונו עובדי המפעלים, חברי המפלגה וילדים מתחת לגיל 15. שאר האזרחים היו צריכים להסתדר לבד. בערך 20% מהמפונים היו יהודים שחייהם ניצלו כתוצאה מכך. האזרחים גרו באוהלים, צריפים או צורפו למשפחות מקומיות. חלקם עבדו בערים וחלקם שוכנו בקולחוזים ועבדו בחקלאות. אנשים שעבדו קיבלו הקצבה גדולה יותר של לחם (פי 4 יותר מאלה שלא עבדו, לכן עבדו גם נערים וילדים רבים כדי לשרוד). ברוב המקומות שרר רעב ואנשים מתו ממחלות ותת תזונה. באוזבקיסטן בכלל ובטשקנט בפרט חיו המפונים בתנאים קצת יותר טובים מאשר אלה שפונו לסיביר. זה כמובן בכמה משפטים... זה עולם ומלואו.
נעמי (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
את יכולה להרחיב קצת בכמה שורות על הפינוי? לא שמעתי עליו.
נתי ק. (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
זשל"ב - הנושא מעניין ביותר, הספר פחות...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
מעניין
נתי ק. (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אם הנושא הזה לא מעניין אותך, אז לא ממש.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
לא נשמע משהו שכדאי לי לחפש...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ