אין הרבה חומר מסודר על פינוי אוכלוסיית ברה"מ בכלל ויהודים בפרט למזרח אסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. יש כמובן עדויות הניצולים, מספר תיזות בנושא שלא פשוט להשיג והמון חומר תעמולה סובייטי. בנסיון להתחקות אחר היחסים בין קהילת היהודים הבוכריים באזור לבין הפליטים מאזורי מערב ברה"מ, הגעתי לספרו של בן ציון יהושע "אוק יול - דרך לבנה". זהו ספר מסע של המחבר לקהילות היהודים הבוכריים בברפובליקות האסייתיות של ברה"מ לשעבר (אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיזיה ועוד), בנסיון לגרום ליהודים לעלות לישראל לאחר התפרקות ברה"מ. לא מצאתי בספר הזה את מבוקשי. אמנם המחבר סוקר את ההיסטוריה של הרפובליקות הללו, בדגש על גורל היהודים שם, אך משום מה אין שם יותר מכמה פסקאות על התקופה הכה משמעותית ליהדות כולה. גם מערכת היחסים בין הקהילה הבוכרית לקהילה האשכנזית, זוכה במספר משפטים או איזכורים אקראיים ללא פירוט.
הכתיבה עצמה מבולבלת מדי ואותם הסיפורים חוזרים על עצמם מספר פעמים, כאילו נשכח מהמחבר/ העורך שכבר הופיעו בעבר. אני לא מרבה לקרוא ספרי מסע וכנראה שאין מה לצפות ליותר מדי אובייקטיביות בסוגה זו, אך גם השבחים העצמיים בו (שלל מחיאות כפיים ומעברים על פני התיבה להם זכה המחבר), צרמו לי מעט ופגמו בחווית הקריאה.
היתרון הגדול של הספר היא הטעימה שהוא נותן למי שלא נתקל באזור המיוחד הזה, על האיסלאם המתון, על אורח החיים, על הסכסוכים, על הנסיון לשמור על הצביון המיוחד, על החזרה לדת ועל גורל היהודים בקלחת הזו.
***זו אמנם ירייה באפלה, אך אם במקרה מישהו מכיר אנשים היו בזמן מלחמת העולם השנייה באזור אוזבקיסטן (טשקנט/סמרקאנד וכו'), בין אם מצד הפליטים או מצד התושבים במקומיים, אשמח מאוד להעזר בהם לכמה שאלות. תבוא ברכה על ראשכם:-)***

















