אני חושבת שעצם הכותרת של הספר היא מרתיעה ואפילו מקוממת. כשאמרתי לאנשים שצבעי "מאכל" זה רעל, הם נרתעו ולא היו מוכנים להתעמק בכך כי "מה, אנחנו מרעילים את ילדינו??", ולכן אני כבר לא אומרת את זה בצורה כל-כך חד משמעית. אין הורים מרעילים / מזיקים נטו. הורות זה דבר מורכב. יש טעויות ויש אהבה ויש ספקטרום שלם של רגשות.
עודף ספרי הורות גורם נזק לא פחות משמעותי להורים ולהורים שבדרך והם מעבירים את הבלבול שלהם הלאה, לילדים. החיטוט בנושא עבר את גבול הטעם הטוב וחבל.
בעניין שעות העבודה הרבות, במקרים לא מעטים זה תירוץ לא להיות עם הילדים (כמו גם הישיבות בעבודה לתוך הלילה זה תירוץ לא לחזור הביתה עד שהילדים כבר נרדמו). מעדיפים לעבוד יותר כדי לשלם צהרון, 3-4 חוגים ושיעורים פרטיים במקום לשבת ולהכין איתם שיעורים, לנהל איתם שיחה ולהעסיק אותם. כך יעבירו 3-4 שעות עד שהילדים הולכים לישון, סוף-סוף.
נ.ב. הוקל לי לראות שאני לא סובלת מאף סימפטום של המחלה, אולי פרט לתופעות לוואי קלות של ציניות שבדרך-כלל לא מזיקה. אסיים את נאומי עם -:)

אני מסכים עם או קי הורים מרעילים אינם מודעים לכך.
ישנם רמות שונות של "רעלת הורים"
1.כשההורים חיים רע בינהם ובבית צעקות ומריבות זה לדעתי הוירוס הקטלני ביותר.
2.חוקים חד משמעיים ללא פשרות חוסר גמישות גם כן וירוס קטלני.
3.הורים שאינם מנהלים שיחות עם הילדים באופן טבעי- לא צריך ספרים בשביל זה. יש לא מעט כאלה מזיקים.
4.אני שונא באופן אישי "ירידות" גם כמורה וגם כאדם אני לא אוהב ש"יורדים" עלי ומשתדל לא "לרדת" על אחרים. בכלל יחס ציני מעורר נוגדנים כשהיחסים במשפחה כאלו זה רע לכולם. מחנך גם את הילדים להתייחס כך לסביבתם.
עבדתי בחינוך הייתי יכול במקרים רבים להבין מה קורה בבית לפי התנהגות ילד בכתה.
5. התירוץ אבא ואמא עובדים המון שעות כדי שיהיה להם כסף לקנות לך ..... בלה בלה בלה מעצבן ואינו אמין במרבית המקרים.
לדעתי הורים יכולים לוותר מעט על הקריירה שלהם לטובת הילדים כי בעצם זה הדבר היקר לנו ביותר. (ככה לפחות זה נמראה לי) -השאר בעדיפות משנית.
ומה בקשר לפרנסה? כמעט כל אחד יכול לעבור היום קורס בניהול פיננסי של משפחה וכמעט בכל מצב כמובן חוץ ממצבים קיצוניים באמת - ישנם לצערנו כאלו אפשר ללמוד לחיות עם מה שיש וגם להקדיש יותר לילדים.

לפואנטה נזק בגיל רך אינו הפיך!
שנת החיים הראשונה קריטית והשנים אחריה משמעותיות מאד.
ההורים מעבירים לילדים את חרדות את האגרסיות שלהם.
אני יכול להעיד על זה מניסיון אישי כבן וכאב.
לצערי גם כסב אני רואה איך "מזריקים" לנכדים דברים שהייתי מונע מהם. הדבר נכון גם בכיוון השני החיובי. אבל עוסקים בספר הורים מרעילים ולא בהורים תומכים - לכן אני מתייחס לכך.

סבא של, יש מליון ספרי הדרכה, כל אחד צריך להתאים לעצמו ולסגנון חייו את דרך החינוך שלו. אבל משפחה היא פרויקט, הורה הוא מחנך , ילד שחי בעולם פרוץ בלי כללים של מותר ואסור, בלי לדעת מה מצפים ממנו ומה מסגרת לגיטימית להתנהגות מול הוריו, הוא ילד מפוחד ומותש ריגשית.

כמו שמרוב עצים לא רואים את היער כך מרוב ספרים על הורות "נכונה" ההורים כבר לא יודעים מה עליהם לעשות - הם אבודים ומבולבלים. הסמכות ההורית כמעט ולא קיימת ומי שסובל מכך בעיקר הם הילדים עצמם כי אין להם דמויות מכוונות. לא באמת.
צודקת אנקה בעניין הגבולות - גבולות ברורים מחזקים את הביטחון של הילד. וגם משמעת חשובה. חוץ מזה, מי שנוטה להאשים את הוריו בכל כישלונותיו, הוא אדם לא בוגר. אין אנשים מושלמים ואין גם הורות מושלמת. אם אדם מרגיש שהוריו טעו והוא מודע להשפעת הטעות, בכוחו לתקן זאת בעצמו במקום למרר את חייו ואת חיי הוריו.

מיכאל, קודם כל תודה על המחמאות. אשמח לתת לייק אם אקבל תמצית במה הספר הזה נבדל משאר הספרים על יחסי הורים-ילדים ולמה הוא מצא חן בעיניך כל כך.

ובכל זאת, לתגובה האחרונה שלך : למרות שאינני יודעת מה כתוב בספר ואני לא הולכת לברר בינתיים, דווקא גבולות ו"חוקים" לילדים מקטנות די עוזרים. גם לילד וגם להוריו.
כשיש אנרכיה או נענים לבכיו של ילד או ההורה הופך לילד והילד להורה, מה הסיכוי שהילד יגדל לאזרח שומר חוק או מכבד את הזולת או בעל כושר שיפוט אישי למה טוב או מה רע ?

נעמה אוי האגו.... הורים הורסים ילדים בגלל האגו שלהם. יש יותר מידי הרבה כתבות וספרים בינהם לא כולם חכמים.
השנוא עלי ביותר שיש לקבוע כללים ברורים לילדים.
מה זה צבא?
הורים שקובעים כללים ברורים שלא יופתעו שהילדים שלהם שיגדלו יעשו להם ההיפך.

אף אחד לא חייב לשתוק, אפשר להאיר את עיניהם, לשתף בתובנות מתוך ניסיון חיים ולתת לאותם הורים לקבל או לא לקקבל את תובנותיך. הורים טועים, לפעמים יותר לפעמים פחות.בדרך כלל הם חוזרים ומונעים מפצעי עבר שלהם בילדותם. אין טעם פרגמטי בשיפוט. יש מקום להעניק להם תמיכה ואוזן קשבת. ולדעת מה לייעץ להם כדי שאיכות חייה של כל המשפחה תשתפר. העלת נושא חשוב .

לאנקה שנים שאני מוצא שאת חדה ונבונה מסכים עם כל מילה. מה שבאמת מכאיב לי שאני רואה אצלי את הדור הבא מרעיל ואני למדתי לשתוק וזאת בדרך הקשה.
אם אני לא רוצה לריב עם הכלות שלי עלי לשתוק ולא לנסות להשפיע כי זה גם לא עוזר. גם לא מעניין ששלושים וחמש שנה לימדתי וניהלתי בתי ספר.
מה אני מבין בכלל? לטעמן. אני משוגע אחרי הנכדים שלי ושנראה לי שפוגעים בהם זה משגע אותי.
חוץ מזה שכחת ללחוץ על כוכבית "אהבתי" !

דווקא ההורים המזיקים מכל - לרוב לא יהיו מודעים להיותם הורים מזיקים...

דווקא ההורים המזיקים מכל הם אלה האחרונים לקרוא ספר כזה. מצב בלתי אפשרי.

קודם כל ישנם הורים וישנם הורים. שנית, אין טעם לבכות על חלב שנשפך ואין כמעט הורה שלא פישל בדרך זאת או אחרת למרות שכוונתם הייתה לטובתנו. אף אחד מאיתנו לא מושלם. גם אנחנו מזיקים כך או אחרת. והילדים הם השופטים החריפים ביותר שלנו אגב.
לטעמי, אין מה לחטט בעבר ובמעשיהם של הורינו, זה לא ישנה דבר מעברנו ולא יתקן את הנעשה.
אנחנו חוזרים על אותן טעויות או מבצעים אחרות.