ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 בפברואר, 2015
ע"י תושיק
ע"י תושיק
סיפור ישראלי, כתוב בשפה יפה וזורמת. סיפור אמיתי מהחיים על תאוות הממון של בני האדם.
מסופר על פרדסן, שמריה שמו, בן 95 שאף אחד מילדיו לא מוכן להמשיך את דרכו בגידול הפרדסים שברשותו. מותו הקרוב והקרקעות שברשותו מעוררים מלחמות ירושה הכוללות בתי משפט וסכסוכים רבים.
שמריה נשוי פעם שניה לפועה שלה יש ילדים מנישואיה הקודמים. ילדיו של שמריה מנסים למנוע מילדיה של פועה לרשת חלק מרכושו של אביהם עד כדי כך שמתנכרים לפועה למרות שהתייחסה אליהם כאילו היו ילדיה ואהבה אותם מאד.
בנוסף, מסופר סיפורה של ענת, בתה של פועה, סיפור נוגע ללב על יורדת ששבה לישראל מארה"ב ונאבקת לחיות חיים פשוטים כשמצבה הכלכלי בקושי מאפשר זאת. למרות הקשיים אהבתה לארץ ישראל ואמונתה בה ראויים להערצה. היא גם היחידה שתומכת באמה לאחר מות שמריה.
הספר כתוב בשפה יפה, הוא מעניין וקריא. הסיפור עורר בי כעס רב על ילדיו של שמריה שתאוות הממון השתלטה עליהם עד שאיבדו כל היגיון בהתנהגותם גם כלפי אביהם הגוסס וגם כלפי אשתו השניה בת השמונים פלוס.
להלן שני ציטוטים מהספר שנגעו בי מאד:
"בני אדם הם רק בני אדם, אבל כשמגיעים לכסף, תאוות הממון גוברת על כל היגיון או חיבה".
"המשפחה המודרנית אינה מעניקה תמיכה אוטומטית לחבריה. אז מה הפלא שהורים ככלל מסתובבים עם מועקה בליבם. דווקא כשהורים מתבגרים ונותרים בודדים, הילדים מתרחקים עוד יותר. עסוקים בבניית התא המשפחתי שלהם. לא צריכים עוד מעמסה".
עצוב ומעורר מחשבות. ממליצה בחום!
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת