“סיפור ישראלי, כתוב בשפה יפה וזורמת. סיפור אמיתי מהחיים על תאוות הממון של בני האדם.
מסופר על פרדסן, שמריה שמו, בן 95 שאף אחד מילדיו לא מוכן להמשיך את דרכו בגידול הפרדסים שברשותו. מותו הקרוב והקרקעות שברשותו מעוררים מלחמות ירושה הכוללות בתי משפט וסכסוכים רבים.
שמריה נשוי פעם שניה לפועה שלה יש ילדים מנישואיה הקודמים. ילדיו של שמריה מנסים למנוע מילדיה של פועה לרשת חלק מרכושו של אביהם עד כדי כך שמתנכרים לפועה למרות שהתייחסה אליהם כאילו היו ילדיה ואהבה אותם מאד.
בנוסף, מסופר סיפורה של ענת, בתה של פועה, סיפור נוגע ללב על יורדת ששבה לישראל מארה"ב ונאבקת לחיות חיים פשוטים כשמצבה הכלכלי בקושי מאפשר זאת. למרות הקשיים אהבתה לארץ ישראל ואמונתה בה ראויים להערצה. היא גם היחידה שתומכת באמה לאחר מות שמריה.
הספר כתוב בשפה יפה, הוא מעניין וקריא. הסיפור עורר בי כעס רב על ילדיו של שמריה שתאוות הממון השתלטה עליהם עד שאיבדו כל היגיון בהתנהגותם גם כלפי אביהם הגוסס וגם כלפי אשתו השניה בת השמונים פלוס.
להלן שני ציטוטים מהספר שנגעו בי מאד:
"בני אדם הם רק בני אדם, אבל כשמגיעים לכסף, תאוות הממון גוברת על כל היגיון או חיבה".
"המשפחה המודרנית אינה מעניקה תמיכה אוטומטית לחבריה. אז מה הפלא שהורים ככלל מסתובבים עם מועקה בליבם. דווקא כשהורים מתבגרים ונותרים בודדים, הילדים מתרחקים עוד יותר. עסוקים בבניית התא המשפחתי שלהם. לא צריכים עוד מעמסה".
עצוב ומעורר מחשבות. ממליצה בחום!”

“הפרדס האחרון/לאה אתגר
The Last Orchard/Leah Etgar
הוצאה: ספרי צמרת בע"מ, 2014
208 עמ'.


שמריה גרויסנברג אשר עברת את שם משפחתו לגדל-הר, "בימים בהם בן גוריון, ראש הממשלה הראשון שלנו, דרש מתושבי ישראל להביע הזדהות עם המדינה העברית, בכך שיעברתו את שמותיהם הגלותיים..." (עמ' 13).

שמריה גדל-הר הוא הפרדסן האחרון, הוא בן 95."הפרדסים היו לו לחבר ולרע. מדי יום, היה עובר לפי סדר קבוע, בנסיעה איטית... מכיר כל עץ. כמעט כל ענף." (עמ' 15).

אחרי מות אישתו אשר מתה ממחלת כליות נדירה, ואחרי שחמשת ילדיו גדלו, יעצו לו ילדיו וחתניו למצוא אישה שנייה. נמצא שידוך לשמריה, פועה, אלמנת מלחמה ותיקה אשר עוברת לגור בביתו בעין השפלה.

לפועה יש שלושה ילדים, הבנות באמריקה והבן אהרון לומד באוניברסיטה. פועה מתחתנת עם שמריה ועוברת לגור בביתו בעין השפלה.

פועה הייתה גאה בבתה הקטנה טליה, אשר חייה היו נראים כאילו לקוחים מסרט, "בית ענק עם בריכה חדשנית... צילומים של בני הזוג על רקע מכוניות ספורט יוקרתיות..." (עמ' 23).

ענת בתה הבכורה גם בארצות הברית בחוף המזרחי, אבל לעומת אחותה, היא חייה חיי נוודות.

המלחמה על הירושה בפתח כאשר ילדיו של שמריה דואגים שפועה לא תקבל דבר, ונעזרת בבנה אהרון על כל דבר שרוצים שהיא תחתום.

בחלקו השני של הספר, מסופר סיפורה של ענת, אשר התחילה את דרכה בארצות הברית עם ויזת סטודנט בעיר בופאלו, בצפון מדינת ניו יורק. חייה לא היו פשוטים גם אחרי שהיא שבה לישראל.

כאשר ענת שבה לארץ, היא נתקלה בקשיים כלכליים, אבל עזרה לא קיבלה מאחיה, אהרון. וכששמריה נפטר, אז היה אפשר להרגיש לראשונה את אחדות האחים, כאשר טליה נחתה בארץ לכמה ימים כדי לנחם את אימה. ואז החל קרב הירושה מילדיו של שמריה.

מבצע "צוק איתן", האזעקות נשמעו לראשונה בתל אביב, וענת עושה את דרכה ככל יום להשגיח על אמה, בין אזעקה לאזעקה, לטפל בה לבדה, עם עזרת המטפל הפיליפיני.

בספר יש שני חלקים, הפרקים הם קצרים, קלילים.

אהבת ארץ ישראל מורגשת בקריאה. סיפור על החיים, סטיגמות, מלחמות על הירושה בין אחים, ובני משפחה. זהו סיפור עצוב על משפחה, תאוות הכסף עוד לפני מות האב, גסות, התנכלות ואהבה.

קראתי ואני ממליצה על הספר בחום רב!”