נהניתי להשאב לתוך עוצמת העלילה, הגדושה באהבה, אומץ, כאב וגם תקווה ואצילות נפש.
אהבתי את הכתיבה ובהחלט השכלתי בנושא איטליה בתקופת פלישת גרמניה ולחימת המחתרת האיטלקית. אליסון ריצמן כתבה בצורה עניינית, פשוטה ונוגעת ללב, ללא ניסיון למלא דפים בתיאורים מיותרים. היא איפשרה לי לחוות את התקופה ואת משמעות המוזיקה בעיניי מוזיקאים ובכלל.
אהבתי את התפתחות הסיפור והדרך שהסופרת הצליחה לגרות את סקרנותי לגבי פרטים מסויימים שמגלה בהמשכים. מעט מתח, המון אהבה ויושר שבהחלט מוסיפים הנאה לחווית הקריאה.
הספר נקרא בנשימה אחת, בקלילות, בסקרנות, חיבה לדמויות ובציפיה להמשך.

מעולה! הכתיבה של מוסו זורמת וממוקדת ללא תיאורים מיותרים, הדמויות מסקרנות והעלילה מותחת וסוחפת. למרות הפשטות לכאורה של הסיפור ישנו חומר למחשבה והעמקה בכמה מושגים מעשירים.
ממליצה!

ספר נוער קליל וזורם, ויחד עם זאת אהבתי את הדמויות,הרגישות שלהן ונקודת מבטן שבהחלט מצביעה על ההבדלים בין הדורות והדברים שחשובים או לא תופסים מקום ראשון בדרך חייהן והשקפתן.
מחשבה שעולה לי מתוך הספר היא התוצאה והמחיר של מעשינו, הצורך לתקן אחרים וחוסר שליטה על חייהם.

כמה אנחנו מכירים את ילדינו? באמת אנחנו מכירים? או האם אנחנו מסתכלים עליהם מתוך העולם הפנימי שלנו מתוך מה שאנחנו ולא כאל אישויות נפרדות ועצמאיות בעלי מערכת אמונות ומחשבות שונות משלנו? האם להגן עליהם בכל מחיר או האם ההכחשה היא בעצם מזיקה להם?
תורשה לעומת הסביבה, כמה משפיעה הסביבה על בניית עולמם הפנימי? כמה אנחנו מסוגלים לזהות אצלם התנהגויות הדורשות טיפול וכמה קל לבטל אותם באומרינו "זה יעבור, זה רק גיל ההתבגרות"? כמה קשה זה להיות הורים של ילד שונה או המציקן של הכיתה ואיך הסביבה מטילה את האשמה על ההורים.

ילדנו באים לעולם ללא הוראות הפעלה אנחנו עושים כמיטב יכולתנו אבל ישנם מקרים בשלבים מסויימים בחיי הילדים שנראה שהתכנון שלנו לגביהם לא בדיוק עובד ואז צצה מתוכנו האשמה והצורך לחפש במה טעינו. כמובן שכאן בספר ישנו מקרה קיצוני של רצח והפרעות קיצונית אך בכל זאת הספר מעלה המון שאלות למי מאיתנו שמגדלים ילדים בגיל ההתבגרות.
הספר כתוב היטב, חכם ועמוק במידה נכונה, ישנם קצת הסברים פסיכיאטרים מעניינים, הסבר על תורשה וקרימינולוגיה, בהחלט משכיל.

הרתיעה שלנו "מבילבולי מוח פסיכולוגיים" לפעמים יכולה להזיק, צריך אומץ להורים להודות שמשהו לא בסדר אצל ילדיהם,(גם אם מדובר בדברים מאוד קטנים), לפעמים אנחנו לא רוצים להראות היסטריים או מגוחכים לכן, אני ממליצה על קריאת הספר הזה שהוא גם מרתק וגם מותח וגם נוגע בהיבטים מעניינים בטבע האדם, גם לו כדי לדעת איך מרגישה משפחה נורמלית שחייהם יוצאים מכלל שליטה.

עכשיו סיימתי לקרוא ואני עדיין כבולה לקסמיו של ספר נפלא זה.
אורסון סקוט קארד הצליח להפנט אותי לצלול לתוך עולם של מכשפות ואגדות, הרשיתי לעצמי לא לשפוט מה אמיתי ומה לא והאם כישוף יכול להתקיים או לא ופשוט להנות מעולם קסום מלא בחמלה, תבונה, עומק ופשטות.
הקבלת העולם של אז עם עולמנו מוסיפה מימד נוסף וחומר למחשבה על מנהגים שונים, על דרך התנהגותם של בני אדם בתקופות שונות לפי מה שמקובל, על כמה קשה להיות שונה וכמה קשה למי שמקובע בתוך עולמו.
אהבתי את המבחנים שעברו הגיבורים כאשר כל אחד ניצב בעולמו של השני.
הספר הזה נגע לי בנקודות לגבי מה נכון לנו לעומת הדעה הרווחת בחברה, והאומץ להאמין ולקבל דברים שונים ממה שמקובל בעולמנו.
ממליצה לא להתייחס לקיטלוג הספר כפנטסיה ופשוט להנות מכתיבה רהוטה, חכמה וזורמת ומסיפור קסום שיש בו קצת מהכל.

העלילה נרקמת סביב תאונת דרכים טרגית שמובילה לגילוי רצף של תאונות עלומות דומות ביחד עם רצח של כוכבת תוכנית טלויזיה ריאליטי שמתרחשת בעיירה.
התעלומה ופתרונה מעניינים ומסקרנים בעיני, אך הפריעו לי התיאורים הסתמיים מסביב בין הדמויות השונות, שיחות בלי שום טעם וגם דמויות שטחיות שלא עיניינו אותי, אך בכל זאת המשכתי לקרוא ולא בכוח, כנראה שהתעלומה מספיק משכה אתי, וגם הרמזים שפזורים לאורך הספר.
הייתה לי תחושה שעוד יתגלו דברים בקשר לדמויות המשניות.
החלקים בהם פתרון התעלומה מתקדם, כתובים בסגנון ענייני יותר וזורם אך כל המסביב קצת מיותר לטעמי.
נהנתי מהספר אבל הייתי צריכה לדלג על חלקים מרוחים.

נהנתי מכל עמוד ומכל מילה, כתיבה זורמת, עניינית, הדמויות מסקרנות, יש המון עניין מסביב והמון נושאים למחשבה מבלי להעמיס או לסבך, הרבה מהכל במינון נכון בעיני.
חיכיתי כל יום לזמן ה"קריאה" שלי ונסחפתי לתוך העלילה.
אהבתי את הנאמנות והעקרונות של חלק מהדמויות, האנושיות,והנערה המוזרה שמודעת לעצמה, השיקולים שהיא עושה ובכלל האווירה החיובית והמצפון שחלק מהדמויות מפגינות.
המתח בסיפור בשבילי הוא הבונוס.

מותח ומסקרן, מושך להמשיך לקרוא ולדעת מה מסתתר מאחורי הארועים שמתוארים בספר.
אחד המרכיבים שעניינו אותי והוסיפו רובד לספר, הוא תיאור אופי ופרופיל פסיכולוגי של ה"שחקן" והקלות שניתן לתימרון,
הדבר העלה לי מחשבה ואולי אישור עד כמה בני אדם מונעים על פי רגשותיהם הסמויים ולעתים קרובות מבלי להיות מודעים לכך.
נהנתי וממליצה.

חלקים מסויימים ממש אהבתי וחלקים אחרים פחות. ישנן בספר סוגיות של שייכות וזהות, רגשות מסויימים שהזדהתי איתם וגם עוררו בי מחשבה אבל לא הצלחתי לצלול לתוך עומק הסיפור והקסם שחשבתי שטמון בו.