סבא של דוד, אני מבינה את מה שאתה אומר ומכבדת את ניסיון חייך. יחד עם זאת, ובניגוד לכל היגיון, אני רוצה להגיב לדבריך. לא יודעת למה כוונתך ל"שטויות" שעשית ואני גם לא אשאל. אם נשקול כל תגובה שלנו, כל מילה שלנו וכל הבעה שלנו, לא נבטיח לעצמנו מתכון מדויק לגידול ילדים כי אין כזה. יש מונח פסיכולוגי "אמא טובה דיה" (תיאוריה של ויניקוט) וכפרפראזה אני אומרת שלהיות אנחנו עצמנו זה מספיק טוב ולעשות טעויות זה חלק מהחיים. אפשר לבלות עם ילדים יותר, אפשר להקריא להם יותר ספרים, או לעשות איתם מיליון דברים אחרים אבל אם נעשה את זה מהמקום של "זה חשוב" או "חייבים", ולא מהלב – פספסנו. גם "זמן איכות" זה מונח שמבוגרים המציאו כדי לפצות על רגשות אשם שלהם...אז אני אומרת דווקא לא לרוץ ולקנות מהדורה חדשה לספר ילדות – לא חייבים. אם יש ספר ישן ואנחנו אוהבים אותו, קראנו אותו בילדות ועכשיו מקריאים לילד או לנכד – זה כיף אמיתי! גם לגלוש באתר "סימניה" מדי פעם ולהשחית זמן פנוי (על חשבון בילוי עם ילדים, שינה וכו') זה בסדר, כל עוד זה תורם לשפיותך הנפשית בעידן הטכנולוגי – זה הרע במיעוטו.

הפואנטה היא שילדים כפי שציינתי הם "טעם החיים" וכו' וכו' ואיני מתכוון לפרט. כל תגובה שלנו נרשמת אצלם בעוצמה. מלווה אותם במשך כל חייהם. כמבוגרים אנחנו לא מודעים לכך מספיק. היום "ממרום גילי" אני רואה את שטויות שעשיתי בצעירותי. ילדי נולדו שרעייתי ואני היינו צעירים מאד.
עשינו הרבה שגיאות בדרך ובנושא הזה זו דרך חד כיוונית יש "אל חזור" ברור. לכן בעיני ספרות ילדים היא ספרות רצינית. זמן איכות אתם שווה הרבה יותר משטויות אחרות שאנו עושים בזמננו הפנוי שהולך ומתמעט משום מה למרות הקידמה.
סוף נאום סבא של דוד.(-:

אהוד, מילים כדורבנות! הייתה כאן קריצה ומשחק מילים כיאה לפואנטה הרי: "הפואנטה כופה על הקורא לחזור ולקרוא את הסיפור שוב. בקריאה חוזרת זו של הסיפור, יבחין הקורא בכמה וכמה רמזים שהיו "חבויים" בספר, רמזים שנעלמו מקריאתו בפעם הראשונה שמובילים לסיום המפתיע." - ויקימילון.

אל תמעיטי בעצמך כפואנטה. הפואנטות מטבען משפיעות מאוד על חיינו.

אין צורך להודות לי, אני בסך הכל פואנטה -:)

פואנטה, אני שמח שאת לומדת מהר. את צודקת במאה אחוז % גם אני לפעמים שוכח לבדוק טוב טוב לפני שאני כותב, אני בסך הכל בן-אדם. אני מודה לך על תשובתך !!!

אהוד, הלכתי בעקבות עצתך וקראתי את התקציר, וכך כתוב:
שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא לָאוֹר וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי מֵאֵת יְהוּדָה אַטְלַס וְהָפַךְ לְאֶחָד מִסִּפְרֵי הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים וְהַמַּצְלִיחִים בְּיִשְׂרָאֵל, הוֹצָאַת כֶּתֶר גֵּאָה לְהַצִּיג מִבְחָר רִאשׁוֹן מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַקְּלַסִי הַנִּפְלָא וּמִתּוֹךְ הָאַרְבָּעָה שֶׁרָאוּ אוֹר בְּעִקְּבוֹתָיו.

הוא כתב גם ספר המשך

מה זה אומר אוסף - "הילד הזה הוא אני" היתה סידרה כזאת? לי באופן אישי לא זכור יותר מאותו ספר שקיבלתי ליום ההולדת 9.