אני יודע שלא חייב . אך אצלי בחוויתי הסוביקטיבית אחרי שאני קורא ספר , גם אם לאחר שבוע , יש לי תחושה שם בפנים שעושה ספר , ולצערי כאן פול אוסטר לא פגע בנקודה (אולי הבעיה אצלי..) .
אני מניח שלהרבה סופרים יש תקווה שילמדו אותם בשיעורי ספרות , אבל הייתה לי תחושה שעם כל המשחקים המטא ספרותיים אוסטר ממש כיון לשם . מכיר את זה שאתה קורא ספר (לדוגמא את החדש של עמוס עוז) ומרגיש שהוא נכתב על מנת לזכות בנובל ?
וכן העטיפה החדשה בהחלט מוצלחת יותר מהקודמת .

ליאון, אתחיל בזה שארגיע אותך אתה לא מוכרח לכתוב על כל ספר ועוד מיד אחרי שאתה מסיים לקרוא אותו, אין ספק שיש ספרים שצריכים לתת להם לשקוע בתוך מוחינו, עד שאנחנו כמעט (אבל לא לגמרי) שוכחים אותם. הספר הוא בין הראשונים של פול אוסטר שקראתי (מאז רכשתי וקראתי את רוב הספרים שלו). זה למעשה הספר השני שלו, וניכרת בו לדעתי התחושה שהיתה לו כנראה בתקופה שהוא היה "סופר צללים". אז אני לא יודע למה התכוונת בזה שאתה חש בכך שהוא רצה שילמדו אותו בשיעורי הספרות (ובינינו האין זו תקווה, בין אם היא מוצהרת ובין אם לא, של כל סופר?) אהבתי בעיקר את הסיפור שבו הוא כאילו בעקבות הצל של עצמו. לגבי העטיפה שבחרו לספר עכשיו, במהדורה החדשה, היא יותר מוצלחת לדעתי.