ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 בנובמבר, 2014
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
כן, היה אפשר לקרוא לספר "ללא חרטא" וזה היה עובד באותה מידה.
זה אחד הספרים המוקדמים של טום קלנסי, שמתרחש בזמן מלחמת וייטנאם וג'ק ראיין עוד לא נכנס לעניינים. כאן אנחנו מתוודעים לראשונה לג'ון קלארק שלמדנו להכיר ולאהוב בספרים המאוחרים יותר של קלנסי, שאחרי שאשתו מתה ואהובתו נרצחת באכזריות על ידי סוחרי סמים, הוא עושה שימוש ביכולותיו כאיש הקומנדו הימי ויוצא למסע נקם לניקוי האורוות. אני יודע, זה נשמע כמו סרט שראינו מאתיים פעם, ובכל זאת למרות שניגשתי לספר הזה בזהירות - קראתי אותו ונהניתי מאוד לפני חמש עשרה שנה אולי וחששתי שהטעם הספרותי שלי השתפר מאז - קלנסי עושה עבודה מצויינת ומגיש ספר מתח ופעולה מהמצויינים בז'אנר, אפשר ממש להרגיש את הלולאה מתהדקת, ואפילו שידעתי איך זה נגמר, נשארתי במתח עד העמוד האחרון. כולנו אוהבים לאהוב ויג'ילאנטים, מצ'רלס ברונסון ועד דקסטר, ואין מה לומר, המנה הזאת מוגשת חמה.
התרגום, אפעס, קצת מיושן, נוקשה ומילולי. אנשים קוראים זה לזה בשמות-צופן, קלארק הוא רב-מלחים זוטר, הסמיתסוניאן הוא מוזיאון הטבע הסמיתסוני. funny זה מצחיק, ו"מזיין אותך, בנאדם!" זה... טוב, הבנתם כבר. זה בסדר כשזה ספר משנות השבעים או השמונים, ואפילו משעשע, גם אם ההתייחסות לסמים, אלימות ולסקס היא צדקנית ונאיבית. כמו בצפיה בסדרות טלוויזיה או סרטים ישנים, די מדהים להבחין כמה התפתחנו בתקופה הקצרה הזו ונעשינו מתוחכמים וציניים, מהירים ואניני טעם.
****
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני 9 חודשים)
לפי ההתנהלות שלו, אין לו שום אחריות - לא קודם, ובטח לא בתקופת המעבר עד ינואר.
ואם כבר אבק ברוח (הרגשה זיפטית ולא מומלצת), הוכשטיין ודומיו הם מסוג הפקידים האפרוריים האלה, נטולי כריזמה וחזון שזורים חול בעיניים וספינים תקשורתיים. הרבה רוח. אפס הישגים. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 חודשים)
דווקא מ״המרדף אחרי...״ נהניתי מעט פחות. הספרים המאוחרים שלו ממש טובים, עד כמה שאני זוכר, יש איזה עשרה או שנים עשר ששתיתי בלי למצמץ
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 חודשים)
תכלס אין לי מושג. לא ראיתי אותו איזה 40 שנה. וכמובן שלא הייתי רוצה להתחלף, אבל זה בלי קשר, לא יודע איך החיים שלו, אבל כאחד שנלחץ מזה שאולי אמרתי משהו דו משמעי לשכן, לא הייתי מסתדר טוב עם האחריות הזאת.
אנחנו אבק ברוח, כל מה שאפשר לעשות זה לראות לאן יתקדמו הדברים. לעמוס הוכשטיין אני לא דואג, זה לא שהוא יהיה מובטל עכשיו |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 חודשים)
וזאת הגרסה המוקדמת של הביקורת המאוחרת על הגרסה המוקדמת :-)
לא קראתי את מר קלנסי. רשום לי 'המרדף אחר אוקטובר האדום' כי השמועות אומרות שזה הכי טוב שלו. ימים יגידו. וסתם מסקרן אותי, ובהנחה הסבירה שהשליח המיוחד לא יקרא כאן, מה דעתך על הנ"ל? (בתור מישהו שמכיר את האיש כזב חוטם מהמסדרונות וכו'...). חוץ מהקטעים המשפילים של חיטוט במזוודות, הושבה על כיסא נמוך, בלי דגל וכל זה. מה שווה כל הפעלתנות שלו? האם היית רוצה להתחלף איתו? ולאן לדעתך הוא יתעל את השליחות המיוחדת הזאת כשיישאר בקרוב בלי לשכה/מטוס/מזכירה/יועצים? |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 חודשים)
כן, קראתי שוב, את הגירסה המוקדמת (:
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 חודשים)
אופס, חזרתי בזמן...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
זו גם מהדורה מחודשת, אם אני לא טועה. ומבחינתי, התרגום המעצבן, באופן מוזר כלשהו דווקא לא באמת הרגיז אותי אלא בעיקר שיעשע.
תחילת שנות התשעים נחשבות, לכל דבר ועניין, כשנות השמונים.
|
|
|
אנאקין
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
וואלה, זה מוזר
קראתי אותו בזמנו באנגלית, התרגום חדש יחסית וגם הספר הוא רק מתחילת שנות ה 90 (1993 ליתר דיוק), כך שכנראה שנתקלת במתרגם גרוע ולאו דווקא בתרגום ארכאי.
הספר עצמו זכור לי כספר ממש טוב, הוא מספר את סיפור המקור של "מר קלארק" שמופיע אח"כ ולפני כן כמעט בכל הספרים של קלנסי (הספר רק "קפץ" לאחור בזמן, כדי לספר את הסיפור) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
למה לא?
ואני בן 100, להזכירך. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
סליחה, זשל"ב - אתה לא יכול לכתוב "פיקנטי" אם אתה מתחת לגיל 60.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת קצרה ויפה. סחתיין על משפט הפתיחה הפיקנטי :)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
לחלוטין!
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אתה רציני לגבי התרגום של ה-f word?
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
