מאיה הערומה מאיה הערומה
פרנסיסקו גויה נחשב לאחד האמנים הבולטים של עידן הנאורות האירופית.
גויה שימש את בית המלוכה הספרדי שהיה באותה תקופה, מושחת ושמרן תקופה שיוחסה למאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.
גויה הביע את דעותיו הליברליות דרך עבודותיו, מתח ביקורת נוקבת כמעט על כל מעמד או קבוצה אפשרית, באופן שאף קבוצה מעמדית לא נחסכה מלשונו השנונה.
הציור "מאיה העירומה" , דיוקן לא רשמי של הדוכסית מאלבה.
הדוכסית מאלבה הייתה אהובתו, במשך כמה שנים באמצע שנות ה-90 של המאה ה-18.
בגיל 43 הפך גויה לצייר החצר של קרלוס ה-4, ונהפך מיד לצייר דיוקנאות מבוקש בחוגי האריסטוקרטיה.
החלק הפיקנטי שבסיפור מתרחש, כאשר מאיה נכנסת באחת ההזדמנויות לביתו, שהיה גם מתחמו האישי בו שקד לצייר ולכתוב.
מאיה סובבה בחדר משולהבת מהקסם והשנינות, משצדו עיניה חלק שדמה לעשייה אומנותית תחת לוט, שהיה משוך לאורכו ולרוחבו, רק מעט מן המעמד בו בלט, ברוב סקרנותה הסיטה את בד הכותנה.
היא הביטה בציור שהיה בוהק מלוטש ושקוע כאחד, התמונה שיוותה לדמות אפלוליות ואור בו זמנית, זמנים שהתחלפו ודמות אחת שלא ניתן לטעות בה, הייתה זו "הדוכסית מאלבה" עירומה ויפה, גופה הצחור ניבט באופן שרק גויה ידע לערות בצבע, דמות וצבע יותר מן הכל כנות ורכות כמשי.
הדוכסית צודדה ימינה נטלה אגרטל שהיה בפינה סמוכה, הטילה לכיוון ראשו של גויה כשהיא מטיחה כלפיו, כיצד אתה מעז לחמוק לחדרי וללכוד אותי במערומיי, הרי לא יאה לאדם שעקרונותיו אבן לרגליו.
בתנועה מהירה נחלץ גויה מן האגרטל שהתעופף ונחבט בפינה הרחוקה, הוא נחרד לשמוע זאת, את קיתונות הגידופים, הוא פנה לעבר הדוכסית כשהוא דוחה את אשמותיה.
מהיכן ומתי ידעת על כתם הלידה שבירכי הימנית חשה לנזוף בו, חי נפשי מעולם לא ידעתי זאת, כך חשה הנפש שבתוכי, כך ראיתי את גופך בעיני רוחי פלט ברטט, הדוכסית פנתה ונטשה את החדר.

כך הם פני הדברים, אך הספר הגדיל לתאר, טוב ממני אלף מונים !

על מה הספר - אני ממש סקרן - והיכן משגים את הספר ?