ביקורת ספרותית על צביטה בלב מאת נורה אפרון
ספר בסדר

---

ספר צביטה בלב, בהוצאת כתר, כותבת נורה אפרון את סיפור גירושיה השניים. היא גם מתנצלת על כך (שזהו כמעט סיפור ביוגרפי) בפתיח.

הסיפור מתחיל כשרייצ’ל נוסעת מביתה בוושינגטון לדירת אביה בניו יורק אחרי שגילתה שבעלה, מרק, בוגד בה. היא בחודש השביעי להריונה, ויש להם גם ילד נוסף, פעוט בן שנה וחצי בשם סם. לא מצב אידיאלי, כפי שאפשר להבין. (אין ספויילר, זה כתוב בשני הדפים הראשונים)

הספר מסופר בגוף ראשון, כשהגיבורה היא המספרת בסגנון של רצף תודעה או פטפוט קופצני, על גבול הסחבקי. שלפעמים נחמד ולפעמים קצת טרחני.

הסיפור נע בין ההתרחשויות בהווה, החברים שמגיעים לדבר על ליבה, קורותיה בניו יורק וכן הלאה (לא מגלה), לבין סיפורים מהעבר. על אמא שלה על שלל שגיונותיה, ועל אביה על שלל מאהבותיו. על צ’ארלי בעלה הראשון, ועל איך היא הכירה את מרק. על התגלגלותה לעיסוק באוכל ובמתכונים, ועל חבריה השונים. והסיפור, גם, מתובל במתכונים שונים, כולל טיפ לרוטב ויניגרט מנצח שעליו גאותה.

מודה שהרגשתי חובה לנסות את פאי האפרסקים (יש אינדקס מתכונים בסוף הספר)

הוא יצא מצויין וקצר תשבחות מבני הבית בחג. טיפ ממני, לפעם הבאה: להשתמש בנקטרינות או להוסיף שזיפים שיש בהם קצת חמצמצות, ולאפרסקים אין.

כי הפאי הזה, כמו הספר, מאוד אמריקאיים. מקסימים ושובי לב, והכל בהם “נכון”. רק שמשום מה שאחרי שמסיימים נשארת תחושה שקשה להניח עליה את האצבע בדיוק, אבל מרגיש שמשהו שם היה קצת יותר מידי מתוק.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על צביטה בלב