ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 23 בספטמבר, 2014
ע"י סיון22
ע"י סיון22
פנינה ומשי. סיימתי לקרוא את הספר הזה לפני שעה. התחלתי אותו בעשר בבוקר. זו הפעם הראשונה שהמילים שלי לא מסתדרות באופן אוטומטי כשאני ניגשת לכתיבה, וזה זר לי, אני רגילה שהכתיבה שלי מסוגלת לבטא כל רגש.
טליה בלום חושפת אותנו למאניה דיפרסיה שלה. אני לא בטוחה עד כמה אפשר לקרוא לעלילת הסיפור גאונית ומטלטלת, כי היא לא- היא בנאלית, שגרתית, שגרת חייה של אישה צעירה וקצת אבודה. אבל איך שהיא מכניסה אותנו למחשבות שלה, הו כן, שם אתם פותחים את העיניים ואומרים WTF בכל משפט שני.
היא גורמת לכם להרגיש את רכבת ההרים שלה. היא גורמת לכם לבכות כשרע לה, ואם נפלתם לתהומות האלה כמוה- אתם גם מרגישים את המילים האלה קורעות מבפנים. אני לא יודעת איך זה מרגיש בלי ההזדהות, כי אני בכיתי אולי חצי מזמן הקריאה- דמעות גדולות וכבדות ומטשטשות- אבל אני בטוחה שלכל אחד היו תקופות חשוכות שבהן לא האמין בעצמו והיה זקוק לניעור.
אני לא אוהבת לקנות ספרים ביד ראשונה ללא מבצע. את הראשון קניתי במבצע ואז גיליתי שהבאים אחריו עדיין מוגנים בחוק הסופרים החדש. ניסיתי לרכוש אותו ביד שנייה, ואני מתנצלת מעומק הלב על הביטול, אבל את השני קניתי עוד לפני שענו לי ואת השלישי קניתי עוד לפני שהספקתי להגיע שוב לתל אביב, בנשימות שאחת אחרי השניה.
עכשיו אני עדיין המומה. נזרקתי עשר שנים אחורה, ואז בחזרה להווה, קיבלתי טלטלה רצינית ואני מנסה לחזור לעצמי עם מחשבות בגישה קצת שונה.
עשו לעצמכם טובה ותשיגו אותם לקריאה בכל דרך אפשרית :)
ועכשיו ברשותכם, אני הולכת להירגע.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
