נהניתי מהספר, הוא היה מעניין, כתוב טוב, לצד הסיפור על הנסיעות באוטובוסים, הכותבת מספרת על זכרונות ילדות שלה עם אחותה ושאר המשפחה.
אפשר להזדהות קצת עם רייצ'ל, זה לא פשוט להתמודד עם אחות כמו בת' וגם לי כקוראת היה קשה לפעמים לקרוא על ההתנהגות שלה, חשתי את אותה עצבנות שמרגישה אחותה כאשר בת' מתנהגת כ"אנוכית", מתפרצת לדברי אחרים, לא מבינה קודים חברתיים ואומרת מה שהיא רוצה.
אין ספק שעבור בת' זה נורמלי כי זה העולם שלה וזה מה שהיא מכירה, אבל עבור אחותה רייצ'ל זה קשה להתמודד עם כך וזה רק מראה על אנושיות, גם האזכור שיש נהגי אוטובוס שלא אוהבים את בת', קשה לשפוט אותם, לא לכולם יש סבלנות להתמודד איתה ועם ההתנהגות שלה.
אבל נראה שהספר מצליח גם להעביר את התחושה שלמרות הכל, אחותה בת' מסתדרת יפה בעולם לבדה, למרות המגבלות שלה. (יש לציין שגם העובדה שיש לה פיגור שכלי קל מקל על העניין)











