זהו ספר המשך ל"אמנות ההקשבה לפעימות הלב".
וכאשר יש ספר המשך - אינני יכול שלא לקרוא אותו, בדרך כלל אחרי קריאת ספר המחשבות על העלילה נמשכות, כאילו רוצה לדעת מה הלאה, וכאן הסופר כתב לי המשך לספר הקודם.
נהניתי גם מהספר הזה שהיה מאוד מרגש, ראיתי ולמדתי על החוזק של האדם (נפשית), מה יכול לתת לו כוחות למרות המצבים הקשים שהאדם עובר, הכוחות להמשך החיים - גם כאשר יש עבר נוראי.
למדתי איך נקשרים בני אדם יחדיו ללא קשר דם שכל אחד מהם בא מתרבות אחרת, מנטליות והשקפת עולם בשני קצוות שונים. הכרתי אנשים חסרי רגש לחלוטין (הצבא), יחד עם אנשים מאוד מאוד רגישים.
העלילה שזורה בנופים ובחיים בבורמה, למדתי על כוחו של הצבא, השירותים הרפואיים, טעמתי מהאוכל, המנזרים והחיים בהם.
ממליץ מאוד על הספר.

מאוד נהניתי מקריאת הספר.
עלילה מקסימה, מרגשת ונוגעת ללב.
הרומן מתחיל בניו יורק. יוליה - הבת יוצאת לבורמה לחפש את אביה שנעלם לפתע
יוליה יוצאת לבורמה על סמך רמזים שמצאה כדי לחפש את עקבות האב. בבורמה היא פוגשת באו-בה המספר לה קורותיו של אביה בילדותו ובנערותו בבורמה.
נהיתי מהערך המוסף של הספר על החחים בבורמה ואהבתו של אביה.

באמצעות הסיפור והרומן על משפחת ארמוזה טיילתי בירושלים במנהרת הזמן במחצית הראשונה של המאה שעברה. הרחתי את ניחוחות שוק מחנה יהודה, החיים, המצב הכלכלי, החיים עם פיגועים מצד הערבים נגד היהודים, פיגועים של יהודים נגד הבריטים, החיים בתקופת השלטון העותמאני, הבריטי והקמת המדינה. חתיחת הסטוריה.
אני אוהב ספרים עם ערך מוסף, והספר הזה למדתי הרבה על סביבתי הקרובה לפני עשרות שנים.
אהבתי גם את הסיפור המשפחתי של משפחת ארמוזה עם סודות, שקרים, אהבות ובגידות במשפחה.
נהניתי מכל רגע בקריאת הספר שנכתב בשפה קולחת ומושכת.

אני מאוד אוהב לקרוא רומנים הסטורים כיוון שיש בהם ערך מוסף, שיעור בהסטורה שלא הכרתי.
הספר מתחיל בתום מלחמת העולם הראשונה בשריפה שפרצה בעיר סלוניקי שביוון בשנת 1917 שגרמה לנזק רב, בעיר חיו בהרמוניה בני 3 הדתות : נוצרים, מוסלמים ויהודים. בעקבות מלחמה בין יוון לטורקיה וחילופי האוכלוסין ביניהם בשנת 1923 והאוכלוסיה המוסלמית נאלצת לעזוב את סלוניקי, לעיר הגיעו במסגרת אותו הסכם פליטים יוונים.בהמשך מתואר הכיבוש הגרמני במהלך מלחמת העולם השניה, הגליית היהודים לפולין והשמועות המגיעות על השמדתם.
אני אוהב לקרוא על תקופת השואה מנקודת מבט של לא יהודי, לראות את הזעזוע שמתחולל אצל האדם באשר הוא גם אם אינו יהודי.
נהניתי מהרומן בספר שגיבוריו דימיטריס וקטרינה, אהבתי את המסגרת / המעטפת של הספר שהם הפרק הראשון והפרק האחרון וכל השאר הם מה ששני הגיבורים מספרים לנכדם.

נהניתי מאוד מקריאת הספר, אהבתי את הרעיון של ספר - טיול נשים להודו, היכרתי את הנשים שיצאו לטיול, שכל אחת שונה מרעותה, ואת המדריכה. הכרתי את היטב את הדמויות, את הבעיות והעבר שלהן ומה היה המניע שלהן לבקר בהודו. המטיילות התגוררו בבתי מלון בחדרים זוגיים, רובן הגיעו כזוגות, בספר ראינו את הדינמיקה בתוך הזוגות ובין כל כל החבורה.
לכל אחת מהדמויות היה טריגר לנסיעה. למדתי והכרתי את הודו (מעולם לא ביקרתי בה), הספר היה כל כך חי - עד ש(כמעט...) והרחתי את הריחות, הכרתי את הנופים, הדמויות, החיים, הכתות והאמונות.
תמיד כאשר אני קורא ספר - אני חושב על הגיבורים ושאר הדמויות ונה הן עושות היום, והנה בספר הזה קיבלתי מענה לכך... בפרק האחרון אנחנו למדים מה התחדש עם חלק מהדמויות כשנה לאחר אותו טיול.
הספר מאוד מושך וקראתי את הספר כמעט ברצף, לסופרת יש כשרון כתיבה ויכולת תיאור נפלאה.
ממליץ בחום על הספר.

מאוד נהניתי מהספר, למדתי על העבודה במערכת עיתון יומי, תפקיד העיתונאי, העורך, המנכ"ל והמו"ל; היחסים והאינטריגות ביניהם; הקשר בין פוליטיקאים והעיתונות - מי מזין את מי ומי חזק יותר; בעיות קיומיות של העיתון.
על רקע העבודה העיתונאית אנו למדים על קשריו ויחסיו של גיברנו (עמי נוימן) עם נשים ומערכות היחסים שלו.
הספר הופך לספר מתח כאשר עמי מעורב לא רק בסיקור אלא הופך לחלק מההתרחשויות.

ספר הוא על זוג ציירים מאוהבים. הציירת (גרטה) - אמריקאית במוצאה ציירה פורטרט על סמך בחורה (אנה) ששמשה כמודל שהגיעה לסטודיו שלה, כדי להתקדם בציור ביקשה הציירת מבעלה (איינר) שילבש את בגדי המודל כדי שתמשיך בציור. איינר מתאהב ברעיון ללבוש בגדי נשים ובהמשך עובר ניתוח לשינוי מין.
ספר טוב על החיים הכפולים של איינר (עד לניתוח), הלבטים, החיים הכפולים ובלבולי הזהויות המגדריות, המערכת הזוגית, החיים בסוד. זהו נושא שנתקלתי בו לראשונה בספר זה ולמדתי את החיים של אדם שנולד בזהות שונה מהמגדר בה נולד, הלבטים, המתח, היחסיחם עם בת הזוג.

בספר מכירים מעט את החיים בקופנהגן בשנות ה-20 ותחילת ה-30 של המאה שעברה ופאריס. יש בספר ערך מוסף על החיים בקופנהגן ובפאריס, למדתי על עבודת הצייר.

קראתי את עטיפת הספר כהרגלי טרם קריאת ספר חדש, וכאן באה האכזבה שלי. אני אוהב לקרוא מה שמכונה רומנים הסטוריים, רומן המתרחש בתקופה מסוימת או בזמן אירוע, בדרך זו אני לומדפרק בהסטוריה באמצעות הרומן, אחר כך אני נוהג לעשות השלמות ממקורות אחרים.
קראתי כאמור את הרקע לעטיפה, אולם המידע על אותה התקופה היה מעט, רק תיאורים כלליים של ההפגנות, האוירה בקרב קבוצה מסוימת. לא למדתי באמצעות הספר על מה נאבקו הסטודנטים, איזה כוחות נוספים פעלו.
בספר יש אירועים קשים אצל חלק מהדמויות כמו למשל מותו של דן (שהיה חבר של גיבורת הספר - ג'ונג יונג), מותן הטרגי מי רו ואחותה - בספר זה לא הזלתי דמעה, וזה לא אופייני, כנראה שלא הצלחתי להיכנס חזק לדמויות, לא הצלחתי להתקשר רגשית אליהן. אם כי עלי לציין שמצאה חן בעיני בניית הדמויות והצגתן בהדרגה במהלך הספר.

קראתי את הספר בסופשבוע מושלג, כמו שאר בני המשפחה - ישבתי וקראתי, הספר מאוד קריא ומושך, סיימתי אותו תוך יומיים.
הספר מתחיל בתחילת המאה שעברה באיזורים הכפריים שבהרי האלפים באיטליה. החיים באותה תקופה היו קשים מבחינה כלכלית, התושבים היו עניים ועבדו קשה למחייתם.
גיבורי הספר הם משתי משפחות קשות יום. הגיבורה במשפחה הראשונה היא נערה בשם אנצה שעוזרת רבות בגידול אחיה ובפרנסת המשפחה. הגיבר השני הוא צ'ירו שהתייתם מאביו, "נזרק" למנזר.
שני הגיבורים נפגשים בהלך הספר מספר פעמים.
המשך העלילה חוצה את היבשת האירופית ומגיע לארה"ב השלהי המאה שעברה - עת שתף את ארה"ב גל מהגרים גדול. מהגרים שהגיעו לארה"ב כדי "לעשות כסף", אולם הם עבדו בעבודות תשתית קשות, בתנאים קשים. מנגד האוכלוסיה האמריקאית חייה בשפע, בלתה במסעדות, אופרות.
אני אוהב ספרים עם ערך מוסף, שבאמצעותם אני לומד פרקים בהסטוריה מעבר לרומן. כאן למדתי על החיים בכפרים האיטלקים, והחיים בארה"ב, לחימה בשתי מלחמות עולם.
אהבתי גם שהספר אינו רק סיפור, המחברת שאבה השראה מסבה וסבתה שהגרו מאיטליה לארה"ב, חייהם מהוים את הבסיס לספר.