מלך זהב ודםגבריאלה אביגור-רותם1ספר מרתק. ההערה היחידה -השפה מאוד מליצית, מי שלא מורגל עלול לא לזרום עם הספר.
התופת של גבריאלסילביין ריינרד5אחד הספרים הטרחניים שקראתי. הביקורות היו נלהבות אז משכתי עד הסוף ו...כלום.הרבה קריצות לספרים אחרים בז'אנר (מי אמר 50 גוונים ולא קיבל? ולא בהקשר של בדסמ אלא בבביטויים חוזרים). ממש דיס המלצה.
אלה שמצילים אותנוג'נה בלום6"עוד ספר שואה", חשבתי לעצמי. ההתחלה זרמה בקושי וכבר חשבתי לעזוב, אבל אז הסיפור הסתעף והתפתח, והקפיצות בין ההווה לעבר סוף סוף התחברו. הספר לא מיועד לרכי לב ו/או בעלי קיבה רגישה. חלק מהתיאורים מעוררי פלצות וילוו אותי בהמשך. מאידך- הספר גרם לי להבין טוב יותר, כדור שלישי לשואה, תופעות שמעולם לא התעמקתי בהן הקשורות לשואה.
דולי סיטי (מחודש)אורלי קסטל-בלום3אכזרי, הופך קרביים, מבתר לבבות וגורם לדכאון קיומי. ועדיין- לא יכולתי להפסיק לקרוא.
מקורקףאואן קולפר0לא באתי עם ציפיות גבוהות במיוחד ולכן גם לא התאכזבתי. ספר זורם ופועם, מלא בדמויות צבעוניות וקריצה למזה"ת. די בטוחה שמישהו יעלה על ההזדמנות להפוך אותו לסרט (אומרת מראש-ג'ייסון סטיית'ם מושלם לתפקיד דני).
הרשעהאלית'ה רומיג4כבר שבוע שאני מנסה לכתוב את הביקורת הזו. מצד אחד קשה לי להמליץ על סדרת ספרים שבה יש אונס, התעללות נפשית ופיזית וכליאה. זה דבר שהעיב לי על כל הסדרה. לא משנה עד כמה הם התאהבו ובנו לעצמם חיים משותפים, איני יכולה לראות בטוני גיבור ודמות ראויה ל"התאהבות" שתמיד אני חווה בגיבור בסוג הספרים הזה. הסדרה כתובה מצוין ונסגרת יפה, אבל בגל של ספרי אירוטיקה/רומנטיקה/מתח (בערך) הזה ששוטף אותנו, אני חושבת שזו הגזמה. הספר הראשון עבר לי מאוד קשה בגרון, ורק בשני התחלתי להנות. ולמה קראתי את השני אם לא נהנתי מהראשון? כי הייתי חייבת לראות אם איכשהו הסופרת תצליח למלט את הספר מהתהומות שמהם הוא התחיל.
הארי פוטר והילד המקוללג'יי. קיי. רולינג4בחיי שניסיתי. חיכיתי ברשימת ההמתנה לספר, פיניתי ערב, מזגתי בירצפת ו....כלום. קיוויתי שהכתיבה כמחזה לא תפגום בזרימת הסיפור אבל זה פשוט לא זה. סליחה, ג'יי קיי רולינג, אבל לא הצלחתי להתחבר.
הרוצח שחלם על מקום בגן עדןיונס יונסון4בכל פעם שיוצא ספר של יונס יונסון, אני אומרת לעצמי שלא אפול שוב למלכודת. ושוב אני נופלת. הכתיבה שבלונית, הבדיחות אותן בדיחות, הסגנון אותו סגנון. ספר טיסה קליל.
סחרור גורלידנה לוי אלגרוד3קראתי קודם את כל הספרים שהיו מונחים על השידה שלי בבית, סיימתי את המטלות, השכבתי את הילדים,כי ידעתי שברגע שאכנס לספר-לא אוכל לצאת. ואכן- אחרי 4 שעות רצופות של קריאה הצלחתי בקושי להגיח החוצה. פשוט מושלם!