ביקורת ספרותית על חשבון פתוח - מדיניות החיסולים של ישראל בעקבות טבח הספורטאים במינכן מאת אהרון קליין
ספר בסדר

---

"לא עשינו נקמה. מאשימים אותנו שמה שהדריך אותנו זו נקמה. אלה הם דברי הבל. מה שעשינו היה מניעה קונקרטית של פעולות טרור צפויות. פעלנו נגד אלה שחשבנו שימשיכו לבצע פעולות טרור. אני לא אומר שאלה שהיו מעורבים במינכן לא היו בני מוות. הם בהחלט היו ראויים למות. אבל לא עסקנו בעבר, אלא התרכזנו בצפוי." (ראש המוסד לשעבר, האלוף במיל' צבי זמיר, מתוך הכתבה "גולדה לא נתנה הוראה" מאת יוסי מלמן, באתר "הארץ", 17 בפברואר 2006)

הספר "חשבון פתוח" מאת אהרון קליין, כתב המגזין "טיים" בישראל אשר פרסם בעבר ספרים אודות קהיליית המודיעין הישראלית, מתאר את מבצע "זעם האל", במסגרתו הרגו לוחמי המוסד פעילי טרור בכירים ברחבי התבל, בעקבות טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. מטרת החיסולים לא היתה ענישה, אלא חיסול שיטתי של פעילי טרור, בכדי למוטט את התשתית הארגוני, הפיקודית והמבצעית של ארגוני הטרור.

בספרו מנתץ קליין את מיתוס הנקמה: מטרת החיסולים לא היתה ענישה. כך למשל בתארו את הסיבה להחלטה להתנקש בחיי ד"ר ודיע חדאד, מנהיג ארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין", הוא מביא א האירוע הבא: "ב 28 ביוני, 1976 חטפו אנשיו, בסיועה של כנופיית באדר מיינהוף הגרמנית, מטוס "בואינג 747" של "אייר פראנס" בדרכו מפריז לישראל, ואילצו את קברניטו לנחות באנטבה שבאוגנדה. ב 4 ביולי, 1976 חולצו בני הערובה על ידי חיילי צה"ל, בהנהגת סיירת מטכ"ל. מטוסי הרקולס ישראלים טסו יותר מ 1,600 קילומטרים ונחתו באנטבה. כוח החוד של סיירת מטכ"ל הסתער על נמל התעופה כשהוא מתחזה לפמליית נשיא אוגנדה, אידי אמין, במכונית מרצדס שחורה. לוחמי סיירת מטכ"ל פרצו לאולם הנוסעים וחילצו את בני הערובה ההמומים. אנטבה היתה הקש האחרון. אחרי מבצע החילוץ המזהיר, החליטו במוסד ובאמ"ן להביא לחיסולו של ד"ר ודיע חדאד." (עמוד 5)

בספר משרטט אהרון קליין את תהליך גיבושה של מדיניות הסיכול הממוקד בשנות השבעים, ואת מסע החיסולים שהשתרע על פני שלושה עשורים ועשרות מדינות. בין היתר מבהיר הספר את היתרונות הניתנים להשגה מפגיעה ממוקדת ביעדי טרור: "היעד היה זוהייר מוחסן, ראש ארגון הטרור הפלסטיני הפרו סורי "א צאעיקה". חיסולו בקיץ 1979 לא היה מורכב במיוחד ולא דרש איסוף מודיעיני נרחב. מוחסן, שלא נקט אמצעי ביטחון בסיסיים, נורה ב 25 ביולי, 1979 בידי שני מתנקשים מיחידת "כידון" של "קיסריה" בלובי של בית הדירות שלו בעיירה קאן שבריביירה הצרפתית. הוא נפצע באורח אנוש ומת למחרת בבית החולים על שם לואי פסטר בעיר ניס. משטרת צרפת הודיעה כי הנרצח הגיע לצרפת עם דרכון דיפלומטי סורי, שבו הוצג כיליד דמשק. חיסולו של מוחסן הביא להתפרקותו של ארגון "א צאעיקה". עוד מעיין שופע של טרור שיַבָש." (עמוד 7)

הספר נכתב לאחר תחקיר מעמיק שביצע המחבר, אשר כלל ראיונות נדירים עם אנשי מודיעין ומוסד, והוא רצוף גילויים חדשים: כיצד הורכבו רשימות החיסול, כיצד פעלו חוליות הביצוע, מי חוסל ומי לא. חשבון פתוח מספק מבט מרתק על החיסולים של ישראל. הספר מומלץ בחום רב לכל מי שמתעניין בהיסטוריה ומורשת הקרב של קהיליית המודיעין, מימיה הראשונים (שכן הררי הוא מדור המייסדים), לקציני ולוחמי צה"ל (בוודאי ובוודאי שאלו המשרתים במודיעין וביחידות המיוחדות) ולעובדי משרדי ממשלה מסוימים (ואלו יודעים בוודאי שכוונתי אליהם).


"חשבון פתוח" מאת אהרון קליין,
באנגלית "Striking Back",
By Aaron J. Klein,
בשנת 2006,
יצא בעברית בהוצאת ידיעות ספרים,
תרגום: אריה חשביה,
מכיל 223 עמודים.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על חשבון פתוח - מדיניות החיסולים של ישראל בעקבות טבח הספורטאים במינכן