זה מה שעשיתי. נו באמת. אנשים לא טורחים לקרוא את מה שאני אומרת לפני שהם ממהרים לשפוט.

אבל אני מודה לך (באמת, לא בציניות) על שבאת בטוב במקום לצעוק כמו אלה שמתחתיי. תודה.

מצחיקה...
בזה שהיה כתוב שם "חחח" את יכולה, מן הסתם, להאשים רק את המתרגם - לא את הסופר עצמו. (בתור אחת שקראה את הספר באנגלית וגם, קומון-סנס :O)

חוץ מזה, אני מסכימה, הספר לא משהו וגם אני לא התחברתי.

הו, סליחה באמת. שאני אבין, אני זאת שתופסת תחת?
כן, אלסקה עמוקה אבל היא ממש לא מעוצבת טוב. היא עמוקה מאוד, היא אוהבת לעשן וזה דוחה אגב והיא מעוצבת לא טוב כי היא לא אמיתית בגרוש וסליחה באמת אבל המפקד לא השתנה הוא פשוט נשבר.
אני אוהבת את המפקד. הוא חמודי. היה מלאאאאאא פוטנציאל בדמות שלו שפשוט לא מומש ובשביל פאנגירל שאוהבת דמעות ועימותים מלאים בחשיפות רגשיות זה פשוט לא מספיק.
אז לפני שאת אומרת שאני תופסת תחת, תבדקי את עצמך.

קראתי את אחת התגובות שכתבת ורשמת שם שאת "שונאת שחצנים". וואו, נחמד לדעת שאת שונאת את עצמך. כי הביקורת שלך לא היית משתחצנת, היא הייתה סופר שחצנית.
בכל מקרה, אני ממש לא יכולה להסכים עם ביקורת כזאת, חוץ מזה שגם ממש התעצבנתי שקראתי אותה.
הקטע הזה שנדבקת דווקא לחחח ממש אידיוטי. זה ספר מתורגם, תהיי בטוחה שבאנגלית זה כתוב אחרת לגמרי.
דבר נוסף שעצבן אותי זה "הם סתם בני נוער שלא מעוצבים טוב"? תעשי לי טובה. בואי ניקח לדוגמה את המפקד: בהתחלה נראה נער רגיל, שחצן, ששונא עשירים מעצם היותם עשירים אבל לקראת האמצע מגלים את הסיבה שהוא כל כך שונא אותם. ואחרי המוות של אלסקה, רואים בו צדדים אחרים חוץ משחצן וציני.
ועכשיו ניקח את אלסקה: נערה מסתורית, אוהבת לקרוא, לעשן, לשתות ולעשות סקס. אם היא לא הייתה קוראת ספרים היא הייתה נערה שטחית טיפוסית שעומק לא בדיוק מדבר אליה, אבל היא יותר מתוחכמת שם מכולם וככל שגילו עלייה יותר ככה נהיה לה הרבה יותר עומק והיא הייתה מעניינת יותר ובשלב מסוים הייתי שמחה לקבל את הספר הזה מנקודת מבט שלה, כדי באמת להבין את עומק המסתוריות שבה.

אני מכורה לסגנון כתיבה שלו, ובספרים שלו יש מתח תמידי ופשוט לא הייתי מסוגלת להניח את הספר. לקחתי אותו איתי לכל מקום רק כי רציתי להמשיך לראות מה קורה ובאמת שג'ון גרין הוא אחד הסופרים הכי מוכשרים שנתקלתי בהם.

אין לי בעיה עם הדעה שלך (זאת אומרת, במידה מסוימת מאוד, אבל רק בגלל שכתבת את זה בצורה כל כך מעצבנת שאפשר לחשוב שיש לך סדרה שלמה של רבי מכר מה שכן יש לג'ון גרין), אבל אולי פעם הבאה תנסחי את זה אחרת ופחות תתפסי תחת.

כן, מסתבר שכן רץ.

הו, אני הבנתי אותו. את מדברת על הקטע עם המבוך? והאפשרי? כן, הבנתי את זה. לגמרי. וזה היה מאוד עמוק, ומאוד יפה, ובאמת - אני לא צינית - אני הבנתי את הרעיון של הספר לגמרי, תאמיני לי.
אני יודעת שלא התכוונת, אבל את קצת משתחצנת עליי וזה קצת מעצבן אותי, כי אני רגילה להשתחצן על אנשים.
ואת יודעת, כשמשתחצנים על שחצן זה הכי מעצבן אותו.
למרות שאני לא שחצנית, באמת. אני משתחצנת, אבל אני לא שחצנית.
בכל מקרה - בדרך כלל אני אוהבת גם תגובות שחושבות אחרת ממני, אבל את התגובה שלך קשה לאהוב כי היא משתחצנת וזה הכול.
אז כן, הבנתי אותו. וכן, הוא טוב.
אבל אני לא אוהבת אותו, ולא כל מי שלא אוהב את הספר צריך לא להבין אותו, או.קיי?
אגב, לא ידעתי שזה בגלל התרגום, אבל אני שופטת ספר גם על פי התרגום שלו. אני פשוט אחליף את ה-"אתה רציני מר גרין?" ל-"אתם רציניים הוצאת וואט-אבר?"
אוף.
שונאת שחצנים.

פעם האחרונה שאמרו לי זה באמת לא אתה, זו אני, זה היה ממש לפני הרבה שנים, וזה היה מעליב יותר מאילו היה נאמר הפוך, מה עדיין משתמשים בתרוץ הזה ...

כשראיתי ש- אתה באמת רציני, אדון גרין? - היה כתוב בו חחח. אשכרה חחח.
"למה?
ל-מ-ה, ג'ון?
תגיד לי, זה סיפור בפייסבוק שאתה כותב? או שזה ספר רציני? אתה רציני, אחי? למה. לעזאזל. עבר לך בראש. שזה רעיון טוב. לכתוב חחח?
ח. ח. ח.
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאר!"

את מבינה שזה התרגום בעברית, נכון. יש לי את הספר בבית באנגלית.
בכללי קשה לי לאהוב את הביקורת, כי העובדה שאני ממש אוהבת את הספר.. טוב. בדרך כלל אני לא ככה, אבל אצל ג'ון זה כמעט בלתי אפשרי אצלי לאהוב ביקורת שהיא נגד הספר. כי אני יודעת שהצלחתי למצוא בו משהו, ומי שלא אהב או ביקר אותו בצורה כזאת, כנראה לא הבין את אותו הדבר.
מצטערת, אבל לדעתי, את דיי טועה. כלומר, לא, את לא טועה, אם מסתכלים כמוך. אבל לדעתי כדי להבין את הספר הזה באמת צריך לדעת להבין את הדמויות, ואת העלילה. זה נראה לך כאילו הדמויות מוגזמות? את טועה. זה נראה.. אני לא יודעת איך להסביר. אולי תנסי לקרוא את זה עוד פעם, להיפתח יותר ולנסות יותר להבין. אני מכירה מישהי שבקריאה ראשונה חשבה שהספר גרוע ודפוק ולא יודעת מה, אבל אחר כך, כשהיא קראה שוב, היא התחילה להבין אותו ואת הרעיון ואת הסיפור מאחורי הדמויות טוב יותר, הרבה יותר טוב, ועכשיו היא כל כך מאוהבת בספר הזה. תנסי.
זה לא בולשיט. אולי גם העובדה שקראת את התרגום שממש הרס את הספר (סליחה, פשוט קראתי המון מהספר באנגלית וזה כל כך שונה וכל כך יפה יותר) השפיעה.

אני מצטערת, אני לא פוסלת את הביקורת שלך ואת הדעה שלך, ומותר לך לחשוב ככה. אבל יש ספרים שאני מבינה כשאנשים לא אוהבים אותם, ויש ספרים שאני יודעת שכשאנשים לא אוהבים אותם זה כי הם לא הבינו אותם, לא לגמרי.

הרבה.

סחתיין על הביקורת הקצרה, נופרי ^^

לדעתי זה דווקא ספר מצויין. הדמויות ריגשו אותי
ופשוט עשה לי חם על הלב לראות את מיילס, המפקד, אלסקה וטאקומי צוחקים נהנים ומשתכרים.
זה כמו לראות שקיעה על החוף ויום מושלם.
אני אפילו לא יודע למה נתתי לו 4 כוכבים, אבל לא משנה.

אה ויש פה גם סקס.
אני אוהב סקס 0.0

ועוד משהו- כמה ספרים לעזאזל את קוראת ביום?!