ביקורת ספרותית על חמשת האנשים שתפגוש בגן-עדן מאת מיץ' אלבום
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 בפברואר, 2014
ע"י הימן


אומרים שמכל הדברים שיש בחיים, רק דבר אחד הנו בטוח - המוות. וכמה שהידיעה הזו הנה ברורה, אנחנו מתקשים לקבל אותה ומנסים כל חיינו להתמודד עם ההבנה הכואבת, שבסוף כולנו נמות.
הספר הנוכחי הוא דוגמא להתמודדות חסרת תוחלת שכזו. גבר מבוגר, למוד סבל ואכזבות בחייו, איש טוב בסך הכול אך כמו כולנו הצליח גם לפגוע באנשים אחרים, בהם גם אלה שיקרים לו יותר מכל, מוצא את מותו, עוד בתחילת הספר, כתוצאה מתאונת עבודה. נשמתו עולה אל גן העדן ושם הוא עובר סדרת חינוך שתלמד אותו על המשמעויות של חייו ושל הכאבים שחווה במהלכם.
הספר הזה הוא ניסיון נואש למדי להתמודד עם המוות ועם הסופיות המוחלטת של החיים באמצעות הפיכתו למעין סוכריה צבעונית ומתוקה, כמו איזה סרט גרוע בערוץ "הולמרק", למי שזוכר. ואין לי מה להוסיף בנדון.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
הימן (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אני מזדהה עם אנחת התסכול שלך :-)
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
האמת היא שלא. הוא היה מכוון לסוגה, ולחמינה, בעיקר.
הימן (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ה"אוי נו" היה מופנה אלי?...
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אוי נו
הימן (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
את צודקת. הבעיה אצלי היא לאו דווקא המתיקות, כמו הניסיון להפוך את הכאב שמתואר בספר למשהו מתוק ונעים וקל לעיכול.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אני חושבת ששניכם אומרים אותו דבר בעצם. כי שניכם מודים שהספר מתוק. לחמינה המתיקות מתאימה, ולהימן לא, זה הכל.
(גם בעיני מיץ' אלבום מתוק מדי לעומת המציאות האמיתית. לפעמים זה יוצא טוב, ולפעמים פחות)
הימן (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
שבוע טוב גם לך. מודה כי לא קראתי את שאר ספריו של אלבום. אבל... הניסיון שלו ביצירה הזו לצבוע את הכאב והסבל של החיים בצבעים אגדתיים, ולהפוך את החיים הקשים של גיבור הסיפור למעין מעשיית ילדים, שבה הוא מגלה שהכול בעצם בא על מקומו בשלום והחיים הם סוג של אגדה מתוקה...
לא יודע. צורם לי. יותר מדי מתקתק.
חמינה (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
שבוע טוב חבר.
תרשה לי לחלוק עליך.
אני לא יודע אם קראת את שאר ספריו של אלבום, אבל אני כן. והדבר הראשון שאני יכול להגיד שהוא לא עושה הן בספר זה הן בשאר ספריו - זה להפוך את ההתמודדות "עם הסופיות המוחלטת של החיים באמצעות הפיכתן למעין סוכריה צבעונית ומתוקה" כלשונך.
אם תשים לב ברוב ספריו הוא מספר את הסיפור האישי שלו. כלומר - הוא לא מוכר לך סצנות מרגשות בגרוש אלא משתף אותך במה שעבר עליו. בלי מילים מפוצצות בלי דמויות מורכבות.
"בחמשת האנשים..." הוא אומנם לא סיפר סיפור אישי שלו, אבל בתור אחד שקרא את כל ספריו אני יכול לומר לך בוודאות שאין פה שום ניסיון למכור דמעות בשקל, אלא סיפור מתוק שאילו באמת היה קורה - כך ורק כך הוא היה קורה.
לילה טוב.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ