ביקורת ספרותית על סנדמן - 1 - אקדמות ונעימות ליליות - סנדמן #1 מאת ניל גיימן
ספר טוב

---

סנדמן, או כמו שאני מכנה אותו - "הדרך החדשה שלי לעשות הפסקות קצרות בעת למידה למבחנים" - הוא אחד מאותם ספרים הללו, שאני יודעת כבר מראש שאוהב.
אפילו שמדובר בקומיקס, צורה ספרותית שאני לא מתחברת אליה במיוחד. אז לכל אלו שהמילה קומיקס יוצרת בהם רתיעה - אל חשש אני אומרת! אין כאן גיבורי על בטייטס ששכחו שתחתונים זו הלבשה, ובכן, תחתונה. אין כאן עוד ועוד גיליונות וכרכים של סיפורים שאין להם סוף, כמו אופרת סבון. וזה בהחלט לא לילדים בלבד. יש כאן סיפור(ים) נפלא(ים), מורכב להדהים, דמויות עגולות ואמינות ולא חשוב פחות - יש סוף.

הסנדמן הוא בכלל לא גיבור על. הוא גם לא "מן", כי הוא לא אדם. ובכל הספרים, הוא נזכר בשם זה אולי פעמיים. שמו האמיתי הוא חלום, והכינוי בו הוא נזכר לרוב, הוא מורפיאוס. הוא הבן השלישי למשפחה הזויה וקצת דיספונקציונאלית הנקראת הנצחיים, וכל אחד משבעת בני המשפחה הוא התגלמות של רעיון.

אז מה כל כך מוצלח כאן? ראשית כל, הרעיון שמאחורי הסיפור. עצם קיומו של מורפיאוס נובע מכך שישנה ישות חיה ביקום המסוגלת לחלום. הוא לא אל המשתעשע בבני התמותה, הוא כאן כדי לשרת אותם. הוא דמות אניגמטית ומורכבת, ורחוק מאוד ממושלם. הוא עושה טעויות לרוב, הוא מתנהג לעיתים באגוצנטריות שמתאימה לבין חמש, אבל בסופו של דבר - הלב שלו במקום הנכון, הוא נדיב והוא מוכן לתקן את דרכיו אם מסתבר לו שנהג לא כשורה. כל זה, גרם לי להתאהב בו.

ואחר כך מגיע הביצוע המופלא. עלילת סיפורים מורכבים שנתוותה ע"י ניל גיימן וצוות המאיירים שלו. הסיפורים נעים על מנעד רחב, מהמסתורין והאימה אל הדרמה, והסגנון המשתנה תדיר, יחד עם סגנון ציור המשתנה מסיפור לסיפור, לא מותירים אף רגע משעמם.
היריעה הרחבה של עלילות ודמויות היא חלק נכבד מהכיף. לא פגשתי כל כך הרבה דמויות אקסנטריות (מגוון עצום של אלים) וכל כך הרבה דמויות שמרגישות אמיתיות (בני האדם), כבר הרבה זמן.
וככול שמתקדמים בספרים השונים, קצוות שונים (שבכלל לא חשבתם שהם קצוות) הולכים ומשתלבים זה בזה בצורה מפתיעה. דמויות שפוגשים פעם אחת מופיעות שוב, סיפור שנראה בתחילה תלוש משאר העלילה מוצא את מקומו בפאזל והעולם של הסנדמן רק הולך ומתרחב לו.

אני קראתי את שני הכרכים של הספר הראשון, שתורגמו לעברית. ואז רצתי למצוא את כל היתר, שבינתיים יש רק באנגלית.
למי שנהנה מהספר הראשון, שידע - הבאים טובים אפילו יותר. לדעתי האישית, האנגלית לא קשה במיוחד ופה ושם, כשיש מילה לא מובנת, תמיד אפשר להסתכל במילון.

לסיכום, למי אני ממליצה לקרוא את סנדמן? לאוהבי פנטזיה, לאוהבי עלילות מורכבות שדורשות חשיבה, למי שרוצה להתנסות במשהו אחר לגמרי ורענן, למי שאוהב קצת רעיונות פילוסופים בקריאה שלו, לאוהבי ניל גיימן (שסנדמן הוא המאסטר פיס שלו).
ובנוגע לזה שסנדמן הוא קומיקס "למבוגרים", לדעתי הוא לא מכיל תכנים יותר בעייתיים ממשחקי הכס ובהחלט מתאים גם לבני נוער בגילאי 16 ומעלה.

ומה דעתי עכשיו לגבי קומיקס? מצאתי סיבה חדשה לא להתחבר אליו - אין בו מספיק מלל...

» ביקורות נוספות של גמדון
» ביקורות נוספות על סנדמן - 1 - אקדמות ונעימות ליליות - סנדמן #1