ספר שמעורר רצון לבקר בעכו

בתחילה חשבתי כי מדובר במרוקו(שם יש שכונת מלח).
אבל לאט לאט נקסמתי מהסיפור.

מקסימה במיוחד הילדה הקטנה, הכותבת מכתבים אמיתיים, ונהדרים. לדוגמה "אתמול אחי זרק את ספר הספריה לדלי שטיפת הרצפות...
הספרנית אמרה לי שבינתיים לא אוכל להשאיל ספר...
כשעברתי ליד החלון שבו הם היו צעקתי ,אני לא צריכה את הספר המסריח שלך, כשאגדל אכתוב ספרים בשבילי"

נפלא. שום עמוס עוז, גרוסמן ושאר מתחכמים לא יכול להוציא פנינה כזו.

יש הרבה סיפורים מעכו.

ועדיין הספר צריך ליטוש.
הערבוב של תקופות לדעתי מיותר. אם הסופרת הייתה נצמדת לעלילה אחת ושוזרת בה את עכו הספר היה הופך לקלסיקה.

חבל.
ראשית ישר כח לסופרת כרמלה סרנגה. תמשיכי לכתוב לעצמך ספרים ותהני אותנו.
אני ממליץ על הקריאה למרות הציון הבינוני שנתתי.
וגם לבקר בעכו.

כתלמיד של כרמלה,מדובר באשת אשכולות,אין מילים בפי לתאר את חוכמתה.ספר טוב עם הרבה חוכמה ותובנה.
ממולץ בחום.