ביקורת ספרותית על בשם שמים (שמיים) - טייסת "האחת" במלחמת יום הכיפורים מאת אבירם ברקאי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 בדצמבר, 2013
ע"י tuvia


במלחמת ששת הימים לא שמעו קליקים. תחנות המעקב אחרי הפעילות האווירית העוינת דממו ( חוץ ממטוס פה ושם),
בשישי לאוקטובר בשעה 13:45 התחנות התפוצצו מפעילות. ההפתעה היתה טוטלית, חיל האוויר וצהל כולו נתפסו עם
המכנסיים למטה, מה זה עשה לחיל האוויר? כיצד הנהגת החיל הגיבה להפתעה האסטרטגית הזאת? כיצד טיפלו הטייסות
הקרב בפקודות המשתנות כל כמה שעות.
אין ספק שההפתעה היתה נוראית , התגובה בצה״ל האווירי והיבשתי נבעה ממחדל מתמשך.
בעוד כוחות ביבשה סבלו ממחסור חמור בכלי נשק אפקטיביים והחי״ר היה מנוון לחלוטין כתוצאה ממחדל מתמשך בתפיסה
האסטרטגית שגוייה ואשר נבעה גם מזילזול מתמשך בכוחות האוייב, בחיל האוויר המצב היה שונה.
החיל זכה התקציבים גדולים, במטוסים הכי טובים שהיו קיימים בתקופה הזאת, בכוח האדם המעולה ביותר ובעל איכות
גבוה ומתמשכת, ואימונים ושעות טיסה שעלו בחלק ניכר מתקציב הביטחון.
אז מה קרה לחיל במלחמת יום הכיפורים?
ההלם שהיכה את ראשי המערכת הפוליטית, ובמיוחד הפניקה שאחזה בשר הביטחון , גרמו לנזקים קשים בהוצאה לפועל
של תוכניות המלחמה.
הפקודות הרבות שהשתנו מרגע לרגע, גרמו לערעור המערכת ולשיבושים קשים בהוצאת התקיפות לפועל.
מפקד חיל האוויר ששלט במערכת הפיקוד ביד קשה ובזרוע נחושה, כשל לעמוד בלחצים שהופעלו עליו מהדרג הפוליטי.
והתנהגותו הקפריזית של דיין, גרמה לערעור הביטחון העצמי של המפקדים, ביבשה בכמו באוויר. הלחץ שהפעילו הדרגים
הפוליטיים היה כה חמור, שדרגי הפיקוד בחיל האוויר לא יכלו לשמש כבולמי זעזועים כלפי הטייסות, ולא יכלו לשנות או לרכך
את פקודותיו של מח״א כך שהזעזוע ירד מהדרג הגבוה וחיבל בתפקוד הדרג המוציא לפועל.
סיפורה של האחת, הטייסת הותיקה ביותר בחיל האוויר, מתחיל בגיוסם של הטייסים שהיו מוצבים בתפקידים השונים, ובגיוסם של
טייסי המילואים.
הטייסת החליפה בזמן המלחמה כשלושה מפקדים, איבדה טייסים ומטוסים, ולמרות זאת, יצאה הטייסת המפוארת הזאת כמנצחת.
טייסיה שפעלו מראשית המלחמה, הפילו מטוסי אוייב, בלמו תקיפות קרקעיות בסוריה ובמצרים, תקפו מטרות אסטרטגיות בסוריה
ובמצרים ( אבל לא הורידו את סכר אסוואן).
המחיר הכבד ששילם צהל כולו היה עצום, וגם חיל האוויר נשא בנטל, אבל בשתי נקודות לפחות הוא הציל את עם ישראל ואולי את
המלחמה כולה: בתקיפת הסורים שהגיעו בחזית הדרומית עד כדי גלישה לכוון הכנרת, והטנקים נעצרו בתקיפה מסיבית של האחת והטייסות
האחרות. בפעם השניה בתקיפת המצרים שהתבססו באזור הצליחה .
לאחר הצליחה, וחיסול בסיסי הטילים על ידי השיריון והחי״ר, תקפו הטייסות את הארמיה השניה והשלישית ועזרו בהידוק המצור על הארמיה
השלישית.
התקיפות של האחת בסוריה, שהיו תקיפות ברמה האסטרטגית , גרמו לנזקים אדירים לסורים, והיא אף הצליחה לעצור את רכבת הנשק הסובייטית, ואף לחיסול
אחד הגנרלים הסובייטים שהיו אחראיים על ההגנה האווירית.
סיפרו של ברקאי הוא ספר מעולה, הוא נכתב תוך כדי מעקב צמוד לארועים הפוליטיים והצבאיים המרכזים.
הוא לא חוסך את שיבטו מאף גורם, פוליטי או צבאי, אך גם לא מהסס לחלק מחמאות למפקדיו המעולים של צהל שעשו את העבודה היטב ( תוך כדי טיפול ביקורתי
צודק בגורמים הראויים לביקורת).
ספר הראוי לכל שבח. מומלץ לכולם.
( באותה היזדמנות תרשו לי להמליץ על סיפרו של שמואל גורדון״ שלושים שעות באוקטובר״, אשר מהווה ניתוח מעולה לשלושים השעות הראשונות של המלחמה
ולאופן שבו תפקד חיל האוויר בשעות אלה).

טוביה
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביחס לחלק השני של השאלה, הכרעה? תלוי מי האוייב.
סוריה, + חיזבאללה , קשה אבל האיום המרכזי בסוריה אלה כלי הנשק
הבלתי קונבנציונליים. חיזבאללה, הנשק הרקטי למרחקים בינוניים וארוכים.
איראן- במידה ויהיו בידה ראשי נפץ גרעיניים, יהיה עימות גרעיני. ולכן החשיבות
לעצור אותם לפני.
מצריים, וירדן מחוץ לתמונה בנתיים, אבל תמונת המצב שם משתנה כל הזמן.
ככל שהיציבות בהן תתערער כן הסכנה תגדל.
ואחרונים ובכלל לא חביבים- הפלסטינים, עזה, החמאס מאבן לאט לאט את השליטה.
קיים בינינו שיתוף פעולה ביטחוני אד- הוק, שלדעתי. לא יחזיק הרבה זמן בגלל שאל-
קעידה מתחזק ומהוה יותר ויותר איום על ההגמוניה של החמאס .
בגדה, אם המו״מ עם הפלסטינים יתמוטט, יש לצפות להתפרצות חדשה של אינטיפדה
אבל ניראה לי שאובמה יעשה הכל שהמשא ומתן יצליח, ובטח תמיד על חשבון ישראל.
זאת סביבת האיומים הקרובה. המצב כרגע לא רע, צריך לשלוט על ההתפתחויות.
לא לדחוף את האף במה שקורה בסוריה, להרתיע את החזבאללה ולהמשיך לדבר עם
הפלסטינים.
טוביה
tuvia (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
רץ, אינני יודע. חלוקת המשאבים במשרד הביטחון איננה פתוחה לכל דיכפין. אני משער שחיל האוויר מקבל כרגיל את המנה הכי גדולה, גם חיל הים מקבל
הרבה ומשקיע בפלטפורמות יותר גדולות וארוכות טווח ( צוללות כבר אמרנו?)
בשיריון, מנסים לקצץ את המרכבות הישנות ולהכניס מעיל רוח על המרכבות החדשות
בחיר מפתחים יותר ויותר אמצעים נגד שיריון וכלים מתוחכמים תחום הלוט״ר
הכל עולה המון כסף ומתייקר עם הזמן.
הא כן, ומודיעין, מלא כסף הולך על שיפור המודעין. ידעת רץ שזה החייל הכי גדול
בצה״ל ? אני מתאר לעצמי שהחיל ממשיך לפתח אמצעים בתחום התקשוב וגם זה
עולה הרבה.
בקיצור, בטחונו של עם ישראל הוא עול כבד.
טוביה
רץ (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
טוביה ביקרורת טובה, מה חדש היום ביחס לחלוקת המשאבים של אז והצפיות להכרעה כעת ?
tuvia (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה גלית, האמת , לא מכיר את הכותבת וזאת הפעם הראשונה שהיא מעירה את הערותיה פה , בדף הזה. עם השתתפות כזאת, אני מעדיף שלא תכתוב כלל.
ושתלך לכתוב את השטויות שלה אצל חברים אחרים.
רק שלא תכתוב את השטויות שלה.
טוביה
גלית (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
טוביה, אל תקח ללב ,היא סתם פרובוקטורית עם אג'נדה לא ממש ברורה מלבד לכתוב הגיגים שליליים בשגיאות כתיב על כל בקורת שמונה יותר משני משפטים,
ולעניננו-בקורת מרתקת.
tuvia (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה לכל החברות והחברים שכתבו פה והאירו את עיניי ונתנו לי פידבק על נושא כל כך כאוב. ליערה, תגובתך איננה מובנת לי. האם בגלל ששבחרתי לכתוב על נושא
במלחמות נובע מכך שאני אדם שמתעניין רק במלחמות ולוחמה?
את לא מכירה אותי ואינך יכולה להצביע עלי או להשליך עלי השלכות שהן
תובנות שלך שמתבססות על חוסר ידע.
להבא אשמח אם ביקורתך תהיה יותר לעיניין ופחות אישית.
תודה
טוביה
לי יניני (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
טוביה המון תודה על הביקורת היפה הזו.
חני (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כשאתה מספר על כך אני ממש יכולה לראות זאת בעיניים פשוט גאווה
שין שין (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מצוינת ומאירת עיניים.
מלכי (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כהרגלך טוביה, ביקורת מקסימה.
יערה (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הבקורת שלך מתאימה רק למי שאוהב מלחמות ולוחמה וגם אתה מאוד וממש מסבך





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ