ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 במאי, 2008
ע"י עופר D
ע"י עופר D
הספר חיכה אצלי למעלה מעשור. לא התאים לי להתקרב אליו. עכשיו אני גם מבין למה, ולמה זה היה נכון לחכות – הייתי בתקופה הנמרצת של שלב הבגרות הצעירה. למי יש זמן להתבונן בחיים בפרספקטיבה רחבה, לראות באופק שיש איזו זיקנה ולהיות מודע לה, לקבל את העולם בנינוחות. היום, ממש כפי שמוצג כ"כ יפה בספר, הגעתי כנראה לגיל הבגרות האמצעי בו החיים מעט יותר נינוחים, ישנה תבונה רחבה יותר, ומבט רחב ומקבל יותר של העולם בכלל ושלי בפרט.
הספר עשה לי סדר בראש בדברים שלאט לאט חשתי בהם, אבל לא ידעתי לארגן את התובנות באופן ברור ונהיר לי עצמי. בעקבות הקריאה עיני נפתחו להבנה טובה יותר של הורי, של ילדי, של קרובי ושלי עצמי. אין לי ספק שבמבט לאחור הוא יהיה אחד מהספרים שהשפיעו עלי יותר.
ולסיכום
הספר מסתיים בנימה אופטימית למדי. הזיקנה, בגדול, הרבה יותר סימפטית מן התחזיות הקשות שלנו משלבי חיים קודמים. נכון, סה"כ יש דעיכה (הרי בסוף זה נגמר) אבל הדרך לא רעה כמו שחוששים כשרחוקים משם. השנים העוברות לא בהכרח מובילות לדעיכה אישית ברמת האושר כיוון שמגויסים מנגנונים נפשיים שמסייעים.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת