ביקורת ספרותית על דיבה מאת חנה גולדברג
ספר טוב

---

הכריכה האחורית מתארת היטב את התוכן, אבל לא מספיק הבהירה לי את המכלול שבספר. כי הספר הוא כל הכמיהה לאהבה, לרוך. על הרצון וזכות היסוד להיות נאהב, וכמה שבהיעדר אהבה משתבשים סדרי העדיפויות. כי גיבורת הספר לא זוכה לאהבה. היא נישאת מתוך תקווה, וכואבת את ההתפכחות שאחריה. גם מילדה יחידה היא לא זוכה להרבה חום ילדותי מעבר לשנים הראשונות.
היא בוחרת בהוראת הספרות כמקצוע פשרה, לא מתוך ייעוד או חדווה, וגם שם זוכה לקור אנושי צפוי ולעג מתמשך של תלמידיה.
אז כשניצוץ קטן נדמה כמסוגל להאיר את חייה, היא מאבדת את הבלמים של עצמה, בכמיהתה..

חוויית הקריאה
הספר מכמיר לב. כ"כ כאבתי איתה, כמהתי איתה לאהבה, נעלבתי בשבילה, נפגעתי ונחרדתי איתה. היא בהחלט נגעה לליבי. כמה ממנה יש בכולנו? לא יודע, ולא ברור לי אם זה חשוב. אפילו בי יש ממנה, וזה מה שהיה חשוב לי.

ולסיכום
ספר מפתיע לטובה – קולח, חזק, רגיש ומכמיר לב. מבחינתי – בהחלט מומלץ!

» ביקורות נוספות של עופר D
» ביקורות נוספות על דיבה