איום ונורא!
יותר מחודשיים בזבזתי על הספר הזה רק בגלל עקרון אישי (מטופש לעיתים), שאומר שלא מפסיקים ספר באמצע. המלחמה הייתה קשה, אך לבסוף נכנעתי ונטשתי את הספר בערך בחציו.
מדובר בסיפור היפי-רוחניקי בסימן הגאווה... מדובר למעשה בסיפוי יציאה מהארון (שנראית לעיתים כפויה, יש לציין), עטוף בעלילה היסטורית.
מטופש עד כדי גיחוך לגרוס כי 'כוח אהבה-גברית-אלוהית' (בחיי שאני לא ממציא את זה) הוא הדבק שהחזיק גדוד של לוחמים מיומנים.
כמו שתיאר פה במדוייק עומר ציוני בביקורת שלו, הספר כולו הוא שיר הלל לקבילה הגאה, עם ערבוב של מוטיבים שנראים כאילו ממש הועתקו מסרטים וסדרות כמו '300' ו'ספרטקוס'.
אני לא קטנוני. אני מתעלם מהעובדה שעצם קיומו של "גדוד האוהבים" מוטל בספק ע"י חלק מההיסטוריונים. מדובר בסיפור בדוי, והרקע ההיסטורי הקיים או לא קיים שלו פחות רלוונטי.
אבל לטעון שאיזושהי אנרגיית אהבה נסתרת היא שהפכה את הגדוד לבלתי מנוצח, או תיאוריית 'הלוחם האחד' המגוחכת... אלה הופכים את הספר מאיכשהו סביל לפשוט בלתי נסבל. מונחים כמו 'אש האמת' או 'כוח האהבה' והסגידה לדמותו של מייסד הגדוד, אמפינונדס, הופכים את העלילה הממילא מעצבנת, למתחנפת ממש.

הטוב: הפוטנציאל טוב והנושא של גדוד המורכב מזוגות אוהבים מעניין.
הרע: הביצוע. התיאורים המשתפכים, ההערצה למושג האהבה בכלל והאהבה-הגברית בפרט, הסגידה למנהיג האלילי אמפינונדס... נשמע יותר כמו ספר שכנוע למה יציאה מהארון היא כה אלוהית. מסתמן מהספר, שגם אם אתה סטרייט, אתה בעצם פשוט לא יודע שאהבה גברית היא הדרך הנכונה שלך.
המכוער: הומוסקסואליות מוצגת בספר כ'אמת היחידה', משל אין מדובר בנטייה מינית או משיכה, אלא במוחלט אחד ויחיד. וכל השאר? אהבת גבר-אישה? רצון למשפחה? כל אלה לכאורה הם הבל-הבלים שהחברה התעקשה כביכול לכפות על אזרחיה. למרבה הצער, הדבר אולי נכון כיום - נראה שעם המודרניזציה, דווקא בנושא זה הפכנו חשוכים יותר - אבל מדובר בתקופה שבה הומופוביה לא הייתה נפוצה כמו בימינו. לאמיתו של דבר, יחסים הומוסקסואליים היו מקובלים ונפוצים בתקופות העתיקות בחברות מסויימות (להוציא איסורים מטעמי דתות שונות).

לא יתאים לכולם בכלל.
הספר לא רע:) פשוט תצטרכו להיות סבלניים עם הרבה פילוסופיה של צבא האהבה ואולי גם עם הטקסים שלהם.
הצלחתי להיות סבלנית ואני מודה לעצמי על זה. הספר כן מעניין מבחינת צמיחה של דרך חיים שונה ומהפכנית לצד אמונה באהבת גברים.
גם הספר חושף את הקוראים לתרבות של המלחמות היווניות של פעם ולתרבות היוונית בכלל.
גם צמיחת הזוגיות של הזוג הראשי לצד הגדוד שמורכב מהרבה זוגות.
אהבה, חוזק והרמוניה- קשה למשהו כמעט מושלם להתקיים הרבה זמן לצד האנושות שיש לה הרבה פנים.

שיחת ספויילרים-
כל העניין עם המוות ממש גרם לי לבכות... ואז הוא גם התחתן. לפחות הוא האמין שהוא מתאחד איתו לאחר המוות (ועם כל החברים שלהם)

לוותר. ספר רע. כמה כבר אפשר לכתוב על הרעיון המדהים שהומוסקסואלים יגנו אחד על השני אם ילחמו בזוגות? עם כל רצוני להיות פתוח לדעות ורעיונות אחרים זהו ספר הומוסקסואלי דביק ומעיק. 469 עמודים של שיר הלל להומוסקסואליות ואיך דווקא זה יצר את העוצמה הצבאית של תבי... נו, באמת.
לא לקנות, לא להשאיל, חבל להתחיל לקרוא.