ביקורת ספרותית על כשפים - כנפיים #2 מאת אפרילין פייק
ספר בסדר

---

לא סיימתי לקרוא את הספר(ובאיזשהו שלב איבדתי אותו) וכבר לא קראתי אותו חצי שנה, אבל אני זוכר אותו בבירור:
זה התחיל, כמו תמיד, כשלא היה לי מה לקרוא, ואז שאלתי את אחותי אם לקרוא משהו, והיא אמרה "לא, זה לא בשבילך", ואז אני שאלתי "למה?" והיא אמרה "ככה!", ואז שאלתי אותה "אז מה לקרוא?" והיא אמרה "נו טוב, תקרא."
מההתחלה של הספר הראשון הספר היה סביר אבל אז הכל התחיל להשתבש:

ס _ פ _ ו _ י _ ל _ ר_ י _ ם

לורל מזגזגת בין טמאני לדיוויד בעקביות, ואני ש_ו_נ_א משולשי אהבה. היא מתנשקת עם טאמני רגע לפני שהיא עוזבת וכשהיא מגיעה לבית שלה היא מתנשקת עם דיוויד. יש בעיר של הפיות(שהן צמחים! מה??) הבדלי מעמדות עצומים: פיות האביב(וטאמני בתוך העיר) חייבות להשתחוות ללורל כשהיא עוברת (פיות סתיו\חורף\אביב\קיץ? תהיי מקורית!).
והטרולים (ה-"א-סימטרים בצורה איומה"). עוד שנייה היא תוסיף שדונים ואת שלגייה ושבעת הגמדים.
הסימטריה של הפיות עיצבנה אותי. ממתי פרצוף סימטרי לגמרי הוא יפה(וממתי צמח הוא סימטרי)?
ספוילר ששמעתי מאחותי-היא בוחרת בדיוויד, וספוילר שאחותי שמעה- היא נפרדת ממנו בספר השלישי.

ס _ ו _ ף _ _ ס _ פ _ ו _ י _ ל _ ר _ י _ ם

האמת היא שלא בא לי להמשיך. כשאחותי תסיים את הספר השלישי, אם אני אשמע ביקורת חיובית, אני אשקול להמשיך לקרוא.
האמת היא שנראה לי שכשהסופרים מנסים להיות מאוד מקוריים, יוצא להם ספר גרוע.
אני אישית חושב שכדאי לכם לקרוא את הסדרה רק אם אתם אוהבים דמויות מושלמות ומשולשי אהבה דביקים.

» ביקורות נוספות של william
» ביקורות נוספות על כשפים - כנפיים #2