ביקורת ספרותית על צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולבטחון כרך 4: צנחנים (חי"ר מוצנח) מאת אילן; ארז כפיר
ספר בסדר

---

הספר "צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולבטחון כרך 4: צנחנים (חי"ר מוצנח)" מאת אילן כפיר, הינו חלק מן האנציקלופדיה "צה"ל בחילו" שיצאה בראשית שנות השמונים. את הספר כתב אילן כפיר אשר היה בעברו לוחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים. במלחמת יום הכיפורים לחם כאיש מילואים בפלחה"ן חטיבת הצנחנים, עליה פיקד אל"מ (לימים אלוף) דני מט, והיה חובש בכוח הצנחנים הראשון שצלח את תעלת סואץ, במסגרת מבצע "אבירי לב". לימים היה כפיר לכתב צבאי, סופר ומוציא לאור. חשוב לומר, כפיר יודע לכתוב. ספריו (בעיקר אלו על מלחמת יום כיפור אבל גם הביוגרפיות הפוליטיות) כתובים היטב, בשפה עשירה ובאופן שאוחז בקורא ולא מרפה. את הספר רכשתי ממש בסיום קורס המ"כים, בטרם שבתי לצנחנים לפקד על טירונים, בראשית שנת 2003. בשעתו קראתי אותו בהנאה רבה, תוך התרפקות על מורשת החטיבה וגאווה רבה על כך ההשתייכות לחטיבה שזו מורשתה. קיימים לא מעט ספרים אודות המערך המוצנח של צה"ל (שכתבו בין היתר אורי מילשטיין, מיכאל בר-זוהר, ישראל הראל ועוד). יתרונו של ספר זה הוא בהיותו מחקר שנסמך על חומר רשמי של צה"ל וראיונות עם מפקדיו ולוחמיו. נוסף לכך הוא היות רא"ל במיל' מרדכי "מוטה" גור ז"ל (צנחן ותיק בעצמו) יועץ ראשי לעורכי האנציקלופדיה. הספר מציע שלל מבצעים ומתאר באופן בהיר וברור את קורות החטיבה והמערך למן היווסדו ועד שנת 1981.

כך בסיפור הפשיטה על המכ"ם המצרי במהלך מלחמת ההתשה, "מבצע תרנגול 53", דרמטי ומרתק: "כוח המשימה בפיקודו של צימל, מג"ד הנח"ל המוצנח, פעל במהירות וביעילות. הלוחמים זחלו לעבר המכ"ם והגיעו אליו מבלי להתגלות. הם הפתיעו את החיילים המצרים ופתחו לעברם באש מטווח קצר. אחדים מהחיילים המצרים נפגעו, אחרים נשבו ויתרם הצליחו להימלט בחסות החשיכה כל עוד רוחם בם." (עמוד 125) וכך בעדותו של דורון אלמוג (אברוצקי), לימים אלוף פיקוד הדרום, אודות מבצע "ברדס 54-55", נערך על ידי צה"ל ב-20 - 21 בפברואר 1973, ובמסגרתו פשטו כוחות צנחנים והקומנדו הימי, על יעדי מחבלים כ- 180 ק"מ בעומק לבנון, מצפון לטריפולי, בו השתתף כמפקד פלוגה צעיר בגדוד 202 הצנחנים:

"היתה זו פשיטה מתוכננת ומדוייקת בביצועה. הפלגנו בספינת טילים משך יום שלם ואת הדרך לחוף עשינו בסירות גומי. עם הנחיתה בחוף פתחנו בתנועה רגלית ליעדים שנמצאו במרחק כשישה קילומטר מן החוף. היינו די כבדים בתנועה. כל אחד מאיתנו סחב ציוד מלחמתי כבד על הגב. אני אישית הייתי בכוח החוד בפעולה. מפקד הפעולה היה אל"מ עוזי יאירי ז"ל, שנהרג שלוש שנים אחרי כן בהסתערות על חוליית מחבלים שהשתלטה על מלון "סבוי" בתל- אביב. הוא וחבורת הפיקוד שלו נעו במרחק של כשלוש מאות מטר מאחורינו. התגנבנו ליעד בשקט. במרחק מטרים ספורים מן המבנים בהם התגוררו המחבלים פתחנו באש. התחלנו לעבור חדר חדר ולטהר את השטח. בחדר השלישי הופיע מולי בריצה מחבל חמוש ברובה סער "קלצ'ניקוב". היתה עשירת שניה של מבוכה- ויריתי בו צרור. הוא נפל במקום. לקחתי לו את הנשק והמשכתי בהסתערות. מעבר לפינה היה בונקר תת- קרקעי. מולי הופיע מחבל נוסף. יריתי בו מטווח קצר והמשכתי. מסביב היו התקלויות נוספות. אחרי מספר דקות של לחימה השתרר שקט. היעד היה בידינו. אותה עת השלימו כוחות צנחנים מיחידות אחרות וכוח של הקומנדו הימי את משימותיהם. היו לנו בפעולה שמונה פצועים בתוכם אבנר חרמוני מן הסיירת ואילן אגוזי מן הקומנדו הימי. מולה שחם, מפקד מתחם הפעולה בגזרה שלי, הורה לנו להכין את השטח לפיצוץ פוצצנו את מחנה המחבלים ויצאנו אל נקודת המיפגש עם המסוקים. במסוק בדרך חזרה נתתי לעוזי יאירי את ה"קלצ'ניקוב" של המחבל. שלוש שנים אחרי כן כאשר עוזי יאירי נפל בקרב במלון "סבוי" שמעתי את מוטה גור מספר בדברי ההספד שלו, כי עוזי נהרג כשבידו רובה סער "קלצ'ניקוב" אותו קיבל כמזכרת מאחד הלוחמים במבצע טריפולי." (עמוד 140)

חסרונו הגדול של הספר הוא בחוסר הסדר שבו. האם הוא בא להציג את מערך הסדיר או המילואים של יחידות הצנחנים? במידה והספר בא לספר את קורות נתיב הקרבות של החטיבה הסדירה (היא חטיבה 35 של הצנחנים) הרי שהוא חסר במיוחד. בפרק אודות מלחמת יום הכיפורים חסרים קרבות רבים ובהם ואדי מבעוק של גדוד 202, קורות "כוח שמוליק" וסיירת צנחנים במלחמה, קורות גדוד הנח"ל המוצנח (פרשייה מרתקת במיוחד שרק לשפני כמה שנים נחשפה במלואה בספר "בהם יותר מכל" מאת תא"ל אלישיב שמשי), כולם אינם. בפרק אודות מבצע ליטני נעדרת החטיבה הסדירה (עליה פיקד רא"ל אמנון ליפקין-שחק ז"ל) מדפי הספר, ומתוארים מהלכי הקרבות של אוגדת הקצח"ר, אורי שמחוני (לימים אלוף), שכללה את בית הספר למ"כים (ובכלל זה גדוד קורס המ"כים של הצנחנים – 450), וכוחות נוספים שאינם חלק ממה שצה"ל מכנה "המערך המוצנח". על חטיבת הצנחנים הסדירה, שלחמה בגזרה המערבית של דרום לבנון. בין היתר כבשה החטיבה את הכפרים ג'יבין, שמע ומרחב ראס-ביאדה. חטיבת הצנחנים הסדירה היתה הכוח שפעל הכי עמוק במבצע זה. אולם אין לכך זכר. גם בהקשר ל"מבצע שלכת", כחצי שנה לאחר "מבצע ליטני", אינו מופיע על אף אירוע דרמטי שהתרחש במהלכו. במהלך המבצע נהרגו שני מפקדי פלוגות ונקברו תחת קיר בטון של אחד הבתים. חילוצם של השניים דרש זמן רב ובשל העובדה כי כוחות תגבורת של המחבלים עמדו להגיע במהרה לאזור הפעולה, קיבל ליפקין-שחק פקודה לסגת מבלי לחלץ את גופות הלוחמים. על אף זאת התעקש ליפקין-שחק על השלמת מאמצי החילוץ. עמדתו נתקבלה והכוח הצליח לפנות את ההריסות ולחלץ את הגופות. מבצעים אחרים מאותה תקופה מופיעים. מדוע זה לא? בקיצור חסר. איני רוצה להמעיט מחשיבות מערך המילואים, שאני גאה בהשתייכותי אליו (כחלק מן המערך המוצנח כמובן), אולם דומה כי נסקרו בספר במיוחד ממלחמת יום הכיפורים ואילך אירועים רבים מדי בהם לקחו חלק חיילי המילואים של המערך המוצנח, וזאת בספר שמתיימר לעסוק בתולדות החטיבה הסדירה. חבל שכך.

הקריאה בספר נעימה ומהנה. הספר, כמקור שממנו מתחילים לקרוא ולהתעניין, ולא כספר להסמך עליו לבדו, הוא ספר טוב. הקרבות שכן נכללים בו, כמו גם עדויות המפקדים והלוחמים, מדויקים וכתובים באופן מרתק. ראוי שיקראו בו קציני ומפקדי צה"ל, בוודאי ובוודאי בחילות השדה בכלל והרגלים בפרט, וכן חובבי מורשת הקרב וההיסטוריה הצבאית. מומלץ!!!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולבטחון כרך 4: צנחנים (חי"ר מוצנח)