ביקורת ספרותית על מיכאל שלי - מהדורות שונות מאת עמוס עוז
ספר טוב

---

ארבעה ימים של קריאה חלפו עלי עם קריאת ספרו המזוהה ביותר עם הסופר עמוס עוז, מיכאל שלי.

כתיבתו של עוז, אשר זהו ספרו הראשון שאני קורא, מסתמנת כמדויקת ושקולה, כאשר נראה שזה מדד כל מטאפורה ומטאפורה בסרגל מידתו הישר ולא אפשר לעצמו את אותה היסחפות אמיתית של הכתיבה לה זקוקה הנשמה, לפחות לא באופן מוחלט ומתמסר (לרבות בתיאורי חלומותיה הרבים של גיבורת הספר, חנה).

דמותו של מיכאל התחבבה עלי עד מאד, כאשר שתקנותו כדרך חיים, איפוקו חסר הדופי ואהבתו הצנועה אל בת זוגתו חנה, אשר באו לידי ביטוי גם במחוות קטנות אשר הינם חלק מטבעו (כגון מתן מענה לשאלה בדמות חיוך שקט וכנה ושינתו התמידית תוך כיסוי כל גופו תחת השמיכה העבה), עוררו בי הזדהות עמוקה, שכן כל אלו תכונות אופי בהן גם אני ניכר ומוקיר.
כמו כן, גם דמותו של יאיר, הלוא הוא בנם של מיכאל וחנה התחבבה עלי במידה מרובה, כאשר זה נראה כשילוב תכונות עוצמתי של השניים, המחזיק באיפוקו בשקדנותו של מיכאל לצד היעדר השכחה והנטייה לאלימות של חנה (אשר בניגוד למעשיו של יאיר, מומשה רק בחלומותיה).

הספר מספר למעשה את סיפורה של אישה הנקלעת לחיי הרוטינה התפלים וההרסניים הכולאים אותה שנים על גבי שנים באותה תחושת בדידות, תהייה גורלית וחוסר מימוש עז ומייסר.
לצד זאת, מתוארים לאורך הסיפור חלומותיה הרבים של חנה, אשר מהם סלדה ונבעתה בהתחלה (כיוון והבינה את סכנותיהם הטמונות), אך לבסוף בלית ברירה נסחפה אחריהם כליל כיוון שמצאה בהם את מקום המפלט והמנוח היחידי לסיפוק אוות נפשה.

בשונה מספרים אחרים אותם קראתי לאחרונה (בין היתר, של הסופרים גרוסמן וקניוק), ירושלים מתוארת כקודרת ואפלה מאי פעם, אך למרות זאת, אין חושב אני כי זוהי ראייתו של הסופר את עיר בירתנו, אלא שזו סימלה למעשה את הבדידות ותחושת כליאתה חסרת הפתרון של חנה במציאות חייה המשמימים.
עם זאת, יהיה מעניין לקרוא תיאורים נוספים אודות העיר ירושלים בכתביו האחרים של הסופר.

הקדמת הסופר בפתיחת הספר ואחרית הדבר של צרויה שלו בסופו, היו מעולות בעיניי, שכן סייעו למשמעות ותובנות הסיפור לחלחל בצורה מיטבית אל תוך הנפש והתודעה.

"אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו" – פסקת הפתיחה של הסיפור היא מאותן פתיחות ספרים אותן אנצור אני איתי לעד.

עוז ברא בסיפורו תרחיש הזוי אך אפשרי בהחלט (שכן, ככל הנראה מתרחש ברגעים אלו בבתים רבים בישראל ובעולם כולו) בו על אף תלאות ומאמצים רבים, אדם נכנע לבסוף באופן סופי וגמור לשגרת המציאות המשמימה ומוצא עצמו תולה את כל תקוותיו, רצונותיו וכוחות נפשו בארצות הדמיון הקרובות-רחוקות, בתקווה להחזיק מעמד.

ספר מומלץ, שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על מיכאל שלי - מהדורות שונות