ביקורת ספרותית על בת אבודה - אנג'ליקה שץ,בתו של מייסד 'בצלאל' מאת דורון לוריא
ספר בסדר

---

סיפור מהבועידם

תופתעו לשמוע, סידרת הטלוויזיה האהובה עלי, היא זאת בה צלם ומנחה מטפסים לעלית גג מאובקת ואפלה בחיפוש אחר חפצים נשכחים. התחקות אחריהם, יוצרת בי תחושה של השתתפות בחוויות חשיפת סיפור אנושי מפתיע מהעבר.

בת אבודה, הוא סיפור הרפתקה מעלית הגג. חיטוט בבועידם משפחתי הוביל לגילוי ציורים נשכחים. חשיפתם היוותה קצה חוט לתעלומה אמנותית ומשפחתית. מי הייתה הציירת ומה גרם למשפחתה להסתיר את קיומה ?

אל הבועידם הגענו, בעקבות בקשת אוצרת המוזיאון לאמנות בפראג, לקבלת פרטים על ציירת העבר, אנג'ליקה שץ. באופן מפתיע, עברה לא הייה ידוע, ביוגרפיה שנשכחה, או הושכחה. מי את אנג'ליקה ? מהם קשריה לאביה המאוד ידוע, בוריס שץ, אבי האמנות הישראלית ומיסד בצלאל ?

בהדרגה נחשף סיפור מרתק, שלא מבייש טלנובלה. אביה של אנג'ליקה, בוריס, גילה נער שהפליא לגלף בעץ, כישרון בפיסול אותו החליט לטפח ולאמץ כבן בית, מה שלא מנע מבן טיפחו לנהל רומן עם אשתו, ובכך לפגוע במטיבו. בהתחלה בוריס עצם עיניים, ואחר כך שהפרשה התפוצצה בפניו, הוא החליט לעקור מליבו את אשתו הבוגדת ואת ביתו - אנג'ליקה.

הילדה אנג'ליקה מעט בגרה, ואביה חשב כי תבין, הוא שלח לה מתנה, תבליט, לכאורה פריט אמנות תמים, אך למעשה כתב אשמה נגד האם הבוגדת. בתבליט שמשון, שהוא בעצם האב הנבגד - בוריס, למרגלותיו דלילה, המייצגת את האם הבוגדת, שסימאה את עיני האב, והילדה אנג'ליקה, היא כמובן המלאך הטוב שמרחף מעל הדרמה הגדולה. מה תגידו על מתנה שכזאת ?

המתנה ממחישה את הקשר בין האב לביתו, שהיה מורכב, מטרגדיית נבגדות והתכחשות, המתבטאת ביצירות ובמכתבים של שניהם, תיעוד שהעניק ליחסים מימד המאפשר לגעת ברבדים העמוקים ביותר של הקשר. אך הספר מאכזב בכך שהוא לא מתמודד בצורה מעמיקה עם מערכת היחסים המורכבת בין השניים.

שץ, הייה ידוע כשמרן, שהתנגד ובז לאמנות מודרנית, ובכך סירס את ילדיו, שבסגנונם ניכרת השפעות זרמים מודרניים. הספר נוגע מעט בהיבט זה, אך הוא לא מפתח את הרובד הפסיכולוגי, העשוי להאיר את הקונפליקט האמנותי והאישי של אנג'ליקה, שחיפשה כול חייה הכרה כאמנית על רקע צילו של אביה.

אנג'ליקה מוגדרת על ידי הכותבים, כאמנית בינונית, ציירת אקלקטית שאין לה אמירה משמעותית משל עצמה. תיוג שגזר את נקודת המבט של הספר, כתיאור רכילות מעולם האמנות, וחיטוט בתיבת הפנדורה של שץ, הגדושה פרטים אקלקטיים שהוצאו מהבועידם, ואין בהם הצדקה לספר.

דן פאר, עיתונאי, קרוב משפחה רחוק של הציירת, ודורון לוריא, סופר המתמחה בנושאי אמנות, ורסטוראטור ראשי במוזיאון תל אביב, יצאו יחד למסע התחקות מרתק אחרי האמנית הנשכחת, אך הדרך שבה סופר סיפורה של אנג'ליקה היא החמצה גדולה.

אפילוג
לאחרונה קיים מוזיאון תל אביב תערוכה לאנג'ליקה. לא בגלל מי שהיא, אלא בגלל האב - שץ, המתקשר לירושלים, ולתל אביב כמובן הזדמנות להתחשבן מול האסכולה הזאת. לסיפור ישן וטעון יש סיום שבו הפוליטיקה של האמנות הופכת לסיפור עצמו.

קישורים לאתרים בהם ציוריה של אנג'ליקה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92'%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%A5
http://www.haaretz.co.il/1.1899201

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על בת אבודה - אנג'ליקה שץ,בתו של מייסד 'בצלאל'