הרבה פעמים שומעים או קוראים על אנשים שפוגעים באחרים ,והסביבה הקרובה ידעה על כך אבל לא דווחה.
פעם היה לי ויכוח עם השכנים על כך, האם צריך לדווח או לא. הם טענו שברור שכן. אני אמרתי שצריך לנסות להכנס לנעלים של המעורבים בסיטואציה. למשל, אם הבן שלך גרם לתאונת דרכים האם תרוץ לדווח על כך ותגרום לו להכנס לכלא, אן שתחשוב פעמיים (לפחות) לפני שתעשה איזה צעד.
ג'ונתן הוא רופא שאשתו עבדה במחלקה סודית של ארה"ב. לאחר שהיא בגדה במעבידיה וטרפדה את תוכניתם ליצור מלחמה במזרח התיכון, היא נאלצת לברוח מהם. מאז ג'ונתן נתון במעקב צמוד של האמריקאים. כשהוא מוזמן לשאת נאום בכנס רופאים שנערך בלונדון , אשתו יוצרת איתו קשר.
עד כה הוא לא חושד בכוונות של אשתו, אבל הוא מחליט לעקוב אחריה. מה שהוא רואה גורם לו להתחיל לפקפק בה. האם
היא באמת האשה שהוא הכיר או שהיא סוכנת שמשרתת נאמנה ארגון שלא אכפת לו מחיי אדם.
הלבטים הללו מלווים אותנו לאורך כל הספר - לדווח לרשויות (שרודפות אחריו) או לטייח חלק מהעובדות.
ספר מתח מצוין של כריסטופר רייך (המשך של הספר "אחיזת עיניים" - אבל עומד בפני עצמו למי שלא קרא את הספר הקודם).
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
