ביקורת ספרותית על מכתבים לתיאו - מבחר מאת וינסנט ון גוך
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בספטמבר, 2013
ע"י shila1973


הסיבה לדירוג הכחוש של שלושה כוכבים נעוצה בעובדה שמדובר בספר שלא כל אדם יתחבר אליו.
לא אל כולם מדברת אמנות הציור, על אחת וכמה ואן גוך השנוי במחלוקת.
איך תיאר את ציוריו פול גוגן, עמיתו למקצוע? כל פעם שאני מביט בציוריך אני חש צורך עז ללכת לשרותים...
אמירה קצת מעליבה אם כי לא רחוקה מהאמת.

ציוריו משקפים את הלך רוחו הסוער, אקסטזה ואפילו מן הטירוף.
כשביקרתי במוזיאון על שמו באמסטרדם ובחנתי מקרוב אחת מיצירותיו, נדהמתי למראה גושי הצבע המרוחים בנדיבות על פני הקנבס ואז גם הבנתי את "היציאה" של גוגן.
הרגשתי כמו ילדה קטנה. נורא (צריך לומר "מאוד" אך אני מנסה לבטא כאן צורך עמוק וכמעט בלתי נשלט) רציתי לגעת בתמונות, לחוש את המרקם ואולי את האנרגיה שהעביר וינסנט ממכחולו לבד הגס.

הספר מקבץ מבחר מכתבים שכתב וינסנט לאחיו תיאו. מהולנד, בלגיה וצרפת.
מהמכתבים אפשר ללמוד אודות טכניקות צביעה שונות, אור וצל, קומפוזיציה. מה כדאי לרכוש כשהתקציב מוגבל ומתי יוכל אחיו מטיבו לשלוח לו את הקצבה החודשית.
אך מי שקורא בין השורות ובקיא בביוגרפיה של ההולנדי האדמוני בעל עיני התכלת היוקדות יוכל להתרגש עד דמעות מרצונו הנואש להיות חלק מהחברה, להצליח, למצוא את עצמו, להינשא ובעיקר להיות מאושר.
קראו את הספר רק לאחר שביקרתם בתערוכה מקיפה של האקספרסיוניסט הגאון הזה, לאחר שקראתם את "התאווה לחיים" של אירווין סטון, או כמו שאני מכנה את היצירה הנ"ל Van Gogh for Dammies (ויסלח לי הסופר על הציניות).

אסופת המכתבים אישית מאוד ורב הנסתר על הגלוי.
ואסיים בנימה אישית: כל אדם, באשר הוא: דוקטור, פרופסור או מיסטר החותם את מכתביו בשמו הפרטי ללא תואר או שם משפחה
בעיני הוא דגול, עניו וגדול מהחיים עצמם.

כזה היה וינסנט וכך חתם על כל ציוריו. בשמו הפרטי.
ק

אישית
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
shila1973 (לפני 12 שנים)
לגבי המילה האחרונה בתגובתי סופה מסתיים ב א' ולא ב ה'
מקווה שנימוקי ברור דיו :)
shila1973 (לפני 12 שנים)
לרץ לגבי האמירה של גוגן, in so many words, כן.
הרגשות (גם הדוחים שבהם) באים לידי ביטוי בגושי הצבע: הזעם, המיאוס, הגועל ואולי גם הריח.
ואן גוך היה מאוד ברור ברגשותיו.
אלו הייתי במקומו של גוגן כעמיתה וחברה וודאי הייתי בוחרת להתנסח בצורה שונה אך לגוגן לא היתה צנזורה וחוץ מזה גם היה כנראה חרה של חבר...
רץ (לפני 12 שנים)
ביקורת טובה - גם אני אישית מאוד אוהב את ואן גוך - בקשר לאמירה של גוגן, האם את מקבלת אותה, לא כול כך הבנתי ?
shila1973 (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
לאירה ובנצי רב תודות על ההמלצה.
אני בהחלט אקרא אותה. ובכלל, כל מי שאוהב את ואן גוך שווה מינימום עשרה כוכבים!
;)
shila1973 (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
אני מבינה את כוונתך חמדתי אך כשאני קוראת ביקורת משובחת והספר לוקה בחסר, אני מרגישה מרומה.
אם החלטתי לבקר ספר עלי להתחשב גם בקוראים האחרים. אני מנסה להעביר את תחושותי מהקריאה למגוון של אנשים:על אלו אנקדוטות יוכלו להענג, מה יקחו עימם מהספר וחשוב לי שיאהבו את הדמות או לפחות את המספר.
אך לא כולם כמוני. ואני נוטה לפרגן, להחמיא ולמצוא את הטוב שברע. את צודקת חמדת, הכוכבים נועדו להביע את דעתי האישית אך אותה כבר הבעתי ברשימתי.
הלוואי שלא היו קיימים. דירוג בעיני יכול לעשות נזק יותר מלהועיל.
החמניות של ואן גוך אצלי כל שישי באגרטל :) בזכותו אני אוהבת אותן!
חמדת (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
ל-shila 0 אם הייתי צריכה לדרג את כוכבי הספרים שאותם אני קוראת עפי מדד טעמם של האחרים קרוב לוודאי שהם היו נעים בין אחד עד שלוש . עיקרון הדרוג הוא כיצד ועד כמה התחברת את לספר ונהנית ממנו,ולא מה יחשבו האחרים .ון גוך - אכן הוא מרגש בביוגרפיה שלו ובתמונותיו שראיתי באמסטרדם.
בנצי גורן (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
גם אני ממליץ על "חמניות" של שראמי בונדריק. והביקור במוזיאון ואן גוך היה עבורי ההיילייט של הביקור באמסטרדם.
אירה וקס (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
לא ספר שהייתי קונה אבל בהחלט אחפש אותו בספריה , כהשלמה ל"חמניות" מאת שראמי בונדריק שאהבתי מאוד.
עשית לי חשק למרות ה3 כוכבים ;)

תודה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ