ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 באפריל, 2008
ע"י ענת
ע"י ענת
הספר הולם את המציאות הישראלית שבה, שלושה חיילים עדיין נמצאים בשבי בחזקת חטופים/נעדרים, וגורלם עלום. אך מלבד זאת, הספר מאכזב - גדוש ועמוס ביותר מדי פרטים ואירועים.
נדמה שגם המחברת מודעת לגודש הזה, שכן היא מתייחסת אליו בעקיפין, באמצעות הדמויות שלה אשר אומרות משפטים בסגנון "איך כל הדברים האלה קורים לנו?" ו"כל-כך הרבה דברים לכזו קבוצה קטנה של אנשים" וכדומה.
הצפיפות הזו, צירופי המקרים וגודש המאורעות הופכים את הספר למשהו מייגע, עלילה שמאבדת את המיקוד שבשבי.
לטעמי - חבל שכך, במיוחד במציאות הישראלית המיוחדת והכואבת כל-כך.
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רינה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תגובה לענת
היי ענת,
צר לי שאני לא חושבת כמוך! אני קראתי את הספר בנשימה אחת והייתי מרותקת עד האות האחרונה. הצטערתי מאד שנגמר. רות סלע כתבה עוד שלושה ספרים "הקורמורן האחרון", "ילידת 31 ביוני" ו"רחוקה שלי". הביקורת שלך עלולה להרתיע קוראים בפוטנציה שלא בהכרח יסכימו עם דעתך על הספר וחבל שכך. רינה |
0 הקוראים שאהבו את הביקורת