ביקורת ספרותית על אחרונים על הרכס - ספריה לעם #151 מאת יצחק טישלר
ספר מעולה

---

הסיבה שיצאתי למסע זיכרון בעקבות " אחי " הנשכח יהודה

בית ישן וקטן עם גג רעפים אדומים, הייה גן הילדים של בני, סמוך לכניסה לגן בפינה סמויה מהעין הייה שלט כסוף דהוי ובו חקוק השם - יהודה. בוקר אחד הופתעתי לגלות כי סמוך לשלט הישן הוצב שלט חדש, גדול יותר הנושא את השם - גן הגליל. משהו חשב כי השלט הישן ראוי להשכחה. לפתע התעורר בי חוש צדק, ותבעתי את עלבנו של השלט הישן. שאלתי קשיש אחד שעדיין זוכר, מי היה יהודה, והוא ענה בבהירות כואבת, בבית הזה הוא גר ובגר מילד לנער, בנעורו הייה אתלט בפועל כפר סבא, אחר כך למד בכדורי, וממנה יצא לקרבות תש"ח מהם לא חזר. הופתעתי לגלות שבשתיים מתחנות חייו עברתי שנים רבות אחר מותו, הייתי אתלט בפועל כפר סבא, ותלמיד כדורי. סיבה חזקה לקרוא ליהודה, אחי הכדוריסט הנשכח, ויצאתי למסע זיכרון בעקבות נתיב קרבותיו, קראתי כול ספר אפשרי, מבין כול הספרים שקראתי ריגש אותי עד דמעות ספר ישן בכריכה דקה, אחרונים על הרכס, סוג של רומן המבוסס על דמויות ואירועים אמיתיים.

אחרונים על הרכס הוא סיפור על חברות של פעם המורכבת מיסודות של, רעות, מחויבות, ויכולת הקרבה, מושגים שבכדי להבין אותם כמהות, ולא רק כמילים, צריך לקרוא ספרים ישנים, ספרים של חברים שכותבים על חברות, לחוש בהם את המילים והמושגים שחלקם שינו כיום משמעויות.

תלמידי כדורי למרות שלא היו מחויבים בגיוס, ברחו אל חטיבת יפתח של אלון - התלמיד הראשון של כדורי. בין הבורחים היה יהודה, הוריו התחננו לפניו ואמרו אתה בן יחיד ולא חייב, והוא היה מחויב לחבריו ולרגע ההוא של ההכרעה, בה המלחמה נטתה מצד לצד, כמו בכפות מאזניים.

אחרונים על הרכס מספר על הכשרת מעוז ועל גדוד אחד של חטיבת יפתח, הגדוד שניצח את קאוקג'י במשמר העמק, נילחם בגליל, עלה על רכס מלכיה, שיש בו מספר משמעיות, כרגע הכרעה - בהכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב, הוא גם קרב מכונן בנתיב לחימת הגדוד, הגדוד הובס וחזר שנית בכדי להחזיר את האחיזה על הרכס - סוג של מטפורה לשיא ולקו פרשת מים.

אחרי שברחו מכדורי, אנחנו פוגשים את הכדוריסטים, במסדר העלייה למלכיה - סוג של מיליציית אביונים, ללא נשק אחיד, חסרים מדים, חגורים, ואף מימיות, והם שרים בהתלהבות, חלקם מן הסתם שירים כדוריסטים, כמו בערבי שבת בהם ישבנו לארוחה חגיגית ושרנו את אותם שירים. האלוף מרקוס, היגיע למקום בכדי להתרשם מהמיליציה הזאת, וללא ספק נחרד מעליבותה אמר, " צבא שיוצא לקרב בשירה כזאת - מוכרח לנצח " ( המסדר מופיע במקורות אחרים).

בקרב הראשון במלכיה הובס הגדוד הראשון, ונסוג בצורה לא מסודרת, בתוך הכאוס הזה בלט הערך העליון של הקרבה - צמד המקלענים, יהושע הוותיק וחברו הכדוריסט, חיפו על חבריהם הנסוגים, יהושע שותת הדם שואל את חברו ," נשארת אחרון ? עזוב אותי וברח " - חמש מלים פשוטות המבטאות את שם הספר ורוחו - אחרונים על הרכס.

אחרונים על הרכס, מבטא היטב את רוחו ונשמתו של הפלמ"ח - קודם כול הרעות, עירוב של ערכי ליבה עם חיים של חבורה, הדומה לתנועת נוער, לסוג של אוונגרד ההולך לפני המחנה, שעיצב את יסודות המדינה במגוון תחומים, אך כיום הוא כמו השלט של יהודה, ערכיו של דור הפלמ"ח נידונים לשכחה והשכחה, ולעתים לא מעטות הם קורבן לשכתוב ההיסטוריה.

יהודה שוגם חצה את הארץ מצפונה לדרומה בנתיב של קרבות, הוא נהרג בקרבות חוליקאת- בדרום, ימים אחדים לפני שחבריו האלפים קיבלו פקודה - לחזור לספסל הלימודים בכדורי. ממשפחתו של יהודה לא נותרו קרובים, הוריו תרמו את הבית של יהודה לעירייה, בכדי שישמש גן ילדים הומה חיים. הבית של יהודה נמצא כעת בשלבי הכרזה כמבנה לשימור.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על אחרונים על הרכס - ספריה לעם #151