ביקורת ספרותית על מרטין לותר קינג - ביוגרפיה מאת רוג'ר ברנס
ספר טוב

---

בבית ספר יסודי, בגיל 12 בערך (כן, אז עדיין לא היו חטיבות ביניים) התבקשנו לכתוב עבודה על נושא אישי. בחרתי לכתוב על מרטין לותר קינג. איכשהו מאז ומתמיד התעניינתי מאוד בתלאות שהאדם השחור עבר באמריקה, אם זה בתקופת העבדות ואם זה בתקופת ה"חופש" החלקי שהיה מנת חלקם עד שנות השישים שבעים של המאה העשרים.
כל פעם שמישהו בבית או בבית הספר היה מעז להעיר הערה גזענית על שחורים, הייתי ממש מתפוצצת עליו. הטענה שלי, כנראה בגלגול קודם הייתי אפריקאית (איכשהו השיער המקורזל האפריקאי נשאר גם לגלגול הזה).
כשנקריתי לספריה ועברתי על הכותרים של מדור הביוגרפיות וראיתי את הביוגרפיה של ד"ר קינג, ידעתי שאני חייבת לקרוא על האיש שוב, מעין סגירת מעגל עם הנושא אישי של הילדות.
אני מסיימת את הספר עם הערצה גדולה לד"ר קינג. איש שהקדיש את רוב חייו הבוגרים, כנגד כל הסיכויים, על מנת לאפשר לשחורים בארה"ב לחיות את חייהם באופן שוויוני ללבנים, ואף נרצח בשל כך.
נלמן חיים ללא הפרדה, ללא ברזיות לשחורים בלבד, ללא נשים שחורות שצריכות לקום באוטובוס אם ללבן אין מקום לשבת, ללא לינצ'ים במי שמעז להרשם למאגר הבוחרים, ללא מסעדות ללבנים בלבד, ללא בתי ספר עלובים לשחורים, ללא שכונות קטנטנות וצפופות לשחורים בלבד, ללא קבלה לעבודות עם שכר בזוי,בקיצור למען חיים עם ראש מורם!
קינג שאב את השראתו מגנדי ומהפילוסופיה שלו של מאבק לא אלים במדכאים. וזו הדרך שהוא הנהיג בתנועה למען זכויות האזרח, למשל חרם על האוטובוסים במונטגורמי באלבמה עד ששחורים יוכלו לשבת היכן שירצו באוטובוס. למשל הפגנות וחוסר תגובה לאלימות הקשה של המשטרה. למשל מחאות שבת במסעדות שמיועדות ללבנים בלבד ועוד.
באמצעות שיטה זו הוא גייס בעצם את התקשורת לצידו בכך שרק המשטרה ועוד פורעי חוק לבנים נראו מרביצים לאנשים שלא מכים בחזרה, כל אדם אמריקאי (צפוני בכל אופן) יכל לראות את אי הצדק שבכך, ולתמוך בהמשך בחוק זכויות האזרח שהעביר ג'ונסון בסופו של דבר(קנדי התחיל את התהליך...)
היה מעניין גם לקרוא על ההתנהלות של קינג מול הנשיאים קנדי וג'ונסון, ועל איך שבעצם אילץ אותם לערב את המשטר הפדרלי ולנקוט עמדה מול מדינות הדרום.
נקודות מעניינות של היסטוריה היו לקרוא על רוזה פארקס (האישה שלא הסכימה לקום באוטובוס לטובת לבן), וגם על מלקולם אקס וגישתו השונה לגמרי לשחרור השחורים מעולם של הלבנים(רמז:הרבה יותר אלימה).
לסיכום, הנושא מאוד קרוב לליבי, אך בכל זאת הספר מקבל רק 4 כוכבים כי הכתיבה שלו לא הכי זורמת, היה יכול להיות קצת יותר טוב בעיני.

קטע שממש ריגש אותי: כשהנשיא קנדי נרצח (בערך 4 שנים לפני שקינג נרצח), קינג אמר לאשתו, שהוא חושב שהוא יסיים את חייו באותה הדרך. האיש ממש ניבא את סופו.

כדאי וחשוב לקרוא!

» ביקורות נוספות של מירית
» ביקורות נוספות על מרטין לותר קינג - ביוגרפיה